תשליך

מקורות והסבר:
"עניין המנהג שנהגו האשכנזים לילך ביום ראשון דר"ה אחר תפילת המנחה מעט קודם שקיעת החמה אצל הים הגדול, או אצל המעיין, או באר מים חיים וקורים אותו תשליך, הנה הוא מנהג יפה ויותר טוב הוא אם יהיה חוץ לעיר. ויעמוד על שפת הים, או על שפת הבאר, או המעיין ויקרא שם ג' פעמים מי א-ל כמוך כו' תתן אמת ליעקב כו' שבסוף מיכה המורשתי… וכשתאמר ותשליך במצולות ים כל חטאתם תכוון שיושלכו כל חטאתיך ועונותיך וגם המקטרג העליון יושלך במצולות הים העליון, כי לסבה זו הוצרך לאומרו על הים או על המים החיים"…
(רח"ו שער הכוונות עניין ר"ה).
השל"ה כותב שאכן באופן מוחשי החטאים נופלים לתוך מצולות הים:
"עוד שמעתי רמז גדול ונכון, כי הולכים למים שיש שם דגים, יען כי להדגים אין גבינים, ועיניהם תמיד פקוחות, כדי להתעורר עיני פקיחא דלעילא, שרומז על רחמים גדולים. והנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, רק עיניו פקוחות. ועל זה נאמר עורה למה תישן, וכתיב למה יעשן אפך בצאן מרעיתך, כי קשה העשן לעיניים וגורם שיהיו סגורות, ונחנו מתפללים שיהיו פקוחות… באם הוא באופן, שמתעורר בתשובה שלימה בלבו, ומשליך מעליו גילוליו, אז נופלים הם במצולות ים". ((מסכת ראש השנה, עמוד הדין)
מה עושים?
הולכים למקום משם רואים מים חיים – ים, אגם, באר…
אומרים שלוש פעמים את הפסוק הבא ומכוונים להשליך את הדינים מעלינו. מתמקדים במיוחד במילים " ותשליך במצולות ים כל חטאתם" במצולות מכוונים אותיות- צל מוות, שזוהי דרגה אנרגטית הנמצאת במצולות המסוגלת לקלוט ולנטרל את האנרגיות השליליות שהשלכנו.
הפסוק:
"מי אל כמוך, נושא עוון ועובר על פשע לשארית נחלתו, לא החזיק לעד אפו, כי חפץ חסד הוא. ישוב ירחמינו יכבוש עונותינו, ותשליך במצולות ים כל חטאתם, תתן אמת ליעקב, חסד לאברהם, אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם."
מתי?
ביום ראשון של ראש השנה. במידה ולא עשינו, כדאי ביום הושענא רבא, הוא יום אחרון של סוכות.