מגזין אינטרנטי מספר 23
דצמבר 1st, 2016
חזי נגר
מגזין אינטרנטי מספר 23 פרשת תולדות חשון תשע"ז
שלום לכל אוהבי/חברי מרכז מיכאל
תגובות (במייל חוזר) לדברים הנכתבים, יתקבלו בברכה.
כך נוכל לשפר את הכתוב מידי שבוע ונעורר את תחושת השותפות לקהילה ולמרכז מיכאל.
שבת שלום לכולם
פרשת תולדות
הפרשה פותחת בתולדות יצחק, ומיד מציינים שאברהם הוליד את יצחק, כוח ההמשכיות, חשיבות ההמשכיות של האדם בעולם הזה טבועה בנשמתנו, למעשה ההמשכיות שאנו משאירים בעולם הזה משפיעה גם לעתיד לבוא בעולם הבא!
נכנסנו לחודש כסלו, חודש של מלחמת אור בחושך "באנו חושך לגרש", למעשה, בפשטות בסופו של יום, החיים הם "אור או חושך", אנחנו עם האור או בלעדיו, התולדות שלנו עם האור או חלילה עם החושך, למעשה אין להיות באמצע. קו אמצע אודותיו למדנו בשעורי הקבלה הוא למעשה הכוח המכריע שהאור, החסד והטוב הם בשליטה ולא החושך. זוהי מלחמתו של יעקב בעשו אחיו, האם הבכורה לשיטתו של עשו שהיא דרך הגזל והרצח או החיים יהיו לפי שיטת יעקב, דרך קו האמצע, דרכה של הקדושה.
נשאלת השאלה, אם דרכו של יעקב היא דרך האור, כיצד "רימה" את אחיו? ועל כך עונה רשב"י בספר הזוהר שחלילה לחשוב שיעקב רימה! כדאי לקרוא בזוהר תולדות החל מסעיף ע"ז בפרוש הסולם.
שבת שלום,
הרב יחזקאל נגר
פרשת תולדות והקשר להפטרה מלאכי א'
הלוא אח עשו ליעקב נאום ה', ואוהב את יעקב
המחפש קשר בין פרשת תולדות, לנבואת מלאכי שנקרא להפטרתה, ימצא מוטיבים רבים המשותפים לפרשה ולהפטרה. אחד הנושאים המרכזיים בפרשת השבוע, הוא המאבק בין יעקב לעשו. יעקב נטל את הברכות, שיצחק רצה להעניק לעשו, ונאלץ להימלט מפניו לפדן ארם.
עשו מכר את בכורתו ליעקב, וממילא הברכות מגיעות עכשיו ליעקב, בכור המשפחה. עשו אינו מספר לאביו שאיננו עוד בכורו. תחת זאת הוא הופך להיות לשונאו של יעקב. "וישטום עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו…". ר' שמעון בר יוחאי קובע כי השנאה הזאת של עשו ליעקב, היא שנאה נצחית, שנאה לדורות: "הלכה היא, בידוע שעשו שונא ליעקב".
ר' שמעון משתמש בביטוי: הלכה. אין טעם ונימוק לשנאה ששונא עשו את יעקב. שנאה זו היא כהלכה פסוקה. עשו – אדום הופך לסמל השנאה של העמים לישראל. הוא הרודף הגדול שמלחמתו ורדיפתו אינה פוסקת לעולם.
הידיעה הברורה ש'עשו שונא ליעקב' אינה מונעת מיעקב מן הנסיון לרצות את עשו. יחסו של יעקב לעשו איננו נובע רק מפחד, שהרי גם בשעה שידו של יעקב על העליונה, אין הוא מכה בעשו ללא רחם. יעקב אינו מגלה שנאה תחת שנאה. מערכת זו, של אהבה ושנאה מתחילה בהורים: "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו, ורבקה אוהבת את יעקב". בפי הנביאים הופכים יעקב ועשו האחים, האנשים, לעמים. עשו הוא אדום. בהפטרה אנו מוצאים יחס שונה מצד הקב"ה לבניו של יצחק:
"הלא אח עשו ליעקב נאם ה', ואהב את יעקב. ואת עשו שנאתי ואשים את עריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר". הנביא מלאכי מדבר על יחסו של ה' ליעקב ולעשו ועל גורלו של כל אחד מהם בעקבות יחס ה' אליו. לאדום צפוי אבדון. כאשר עשו נענש שוב אין לו תקנה לעולם. שוב לא יהיה עם בארצו. ואילו יעקב ישוב אל ארצו אחרי גלותו. יעקב הוא העם הנבחר על ידי ה', המקורב לה', ולעומתו שעיר הוא עם המסרב לקבל עליו עול מלכות שמים, המייצג את הרשעה.
בשעיר נמצאות האותיות רשע. הקב"ה שונא את עשו מפני שבחרו ברשעה, כפי שאומר רד"ק: "כי גדלה רשעתם לפני ה', שבגדו באחיהם בני יעקב, והאל יתברך ציווה לישראל (דברים כ"ג, ח) 'לא תתעב אדומי כי אחיך הוא', והם הרעו להם בכל אשר יכלו ושמחו בחורבנם ובגלותם".
הנביא מכנה את ארצם: "וקראו להם גבול רשעה". שנאת ה' אל עשו הרי היא עונש על מעשיהם. ה' שונא את עשו, ואילו יעקב אסור לו להיות שונא לעשיו.
יעקב מצווה להפיץ שם ה' בעולם ולהביא את העולם להכרה במלכות ה', בני יעקב מתפללים בכל יום: "וכל בני בשר יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ .." ולפיכך סובל יעקב ייסורים מיד עשו, בכל הדורות, אך אינו משיב בשנאה תחת שנאה. הקב"ה הוא השונא את עשו.
הנביא מתאר את מערכת היחסים בין ה' ליעקב כיחסי אב ובן. האב מייסר את בנו החוטא לו, אך חומל עליו. ואילו הבן חייב לכבד את אביו. "בן יכבד אב ועבד אדוניו", הנביא פונה בטענות כלפי העם: "ואם אב אני איה כבודי"? נושא כיבוד האב אף הוא נושא מרכזי בפרשת השבוע המתארת את כיבוד האב של עשו ליצחק. עשו משרת את אביו ומזדרז למלא את בקשתו. הוא מקפיד לכנותו אבי! "יקום אבי ויאכל מציד בנו" כשנודע לו כי אביו נתן את הברכה ליעקב הוא זועק: "הברכה אחת היא לך אבי, ברכני גם אני אבי". עשו משתדל למלא רצון אביו: "וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו, וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה". ואילו בניו של יעקב, כמתואר בהפטרה, אינם נוהגים יחס של כבוד לאביהם שבשמים. הברכות עומדות במרכז הפרשה ונושא זה של ברכות נזכר אף הוא בהפטרה: "אם לא תשמעו ואם לא תשימו על לב לתת כבוד לשמי אמר ה' צבאות, ושלחתי בכם את המארה וארותי את ברכותיכם וגם ארותיה כי אינכם שמים על לב.". גם בצד החיצוני, באופי כתיבת הדברים קיים דמיון בין הפרשה להפטרה. הפרשה שופעת בשיחות: שיחת יצחק עם עשו, שיחת רבקה ויעקב, שיחת יצחק ויעקב, ועוד. הנביא מלאכי בחר לעצב את נבואתו כדו שיח בין הקב"ה לעמו: "אהבתי אתכם אמר ה' ואמרתם במה אהבתנו?" "אמר ה' צבאות לכם הכהנים בוזי שמי. ואמרתם במה בזינו את שמך?…" לעומת השיחה החיה האמיתית שבפרשה, השיחה בנבואת מלאכי אינה אמיתית, היא שיחה רטורית המעוצבת בידי הנביא. נמצאנו למדים שיש נקודות השקה אחדות בין הפרשה להפטרתה.
על דברי הנביא מלאכי יש לי שאלות:
בוודאי הנביא יודע שמהות הבורא היא להיטיב לנבראיו . איך ייתכן שהנביא אומר ."..ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי…" הלוא גם עשו הוא פרי יצירתו?
איך ייתכן שבמהלך כל הדורות יותר מ4000 שנים ממשיך עשו להכות ביעקב ומעולם לא עמד בפני הסיכוי לשלם על כך, לא בשמד ולא בגלות?
מדוע יחסי יעקב הבורא מתוארים בדרך שיעקב חוטא לבורא ועל כך מיוסר? וכל הייסורים שעובר עם ישראל הם אחרי חמלה? ואיפה סליחה? ואיפה לא תקם ולא תטר?
יש עוד שאלות רבות שיתבררו בשיעור על פרשת השבוע בימי שני. בואו וננסה לענות ביחד.
שבת שלום בשורות טובות
צמרת
*תוכנית לימוד חדשה באמצעות האינטרנט – לפרטים לחצו כאן
*לזמני השבת לחצו על הקישור המצורף
רשימת אירועים
*פרשת שבוע ומודעות רוחנית, בכול יום שני 20:00-21:30
כדאי להזמין חברים חדשים
*קורס מבוא לקורס קבלה – ביום רביעי (אפשר עדיין להצטרף) 30/11 20:00-21:00
מרכז מיכאל – בית ללימודי יהדות ורוחניות – רחוב אחוזה 117 קומה ב' רעננה
054-6365057 ת.ד. 145 רעננה 4310101
