חלפו ימים רבים מאז שיצחק ורבקה נישאו והנה מתברר שהיא עקרה. יצחק יודע שיעקב, שהוא עתיד להיות המרכבה לקו האמצעי, חייב להיוולד. זו היתה תכליתה של עקדת יצחק.
כתוב "ויעתר יצחק ליה"וה נוכח אישתו כי עקרה היא". ספר הזהר שואל למה היה יצחק צריך להגיע לכזה מצב של מצוקה ולמה נאלץ לפנות לבורא כדי שיעזור בפתרון הבעיה? יצחק היה צדיק גדול וידוע לנו שהיום, צדיקים שהם בודאי במדרגה יותר נמוכה מזו של יצחק, יכולים לפתור בעיות יותר סבוכות. אלא, וכך מסביר ספר הזהר, שהבורא חפץ בתפילתם של הצדיקים מכיוון שעל ידי זה נפתחים צינורות של ברכה וכוח גם ובעיקר עבור אלה שהם במדרגה נמוכה יותר של רוחניות.
בתפילתו זו, פותח יצחק אבינו צינור רוחני שבכוחו לעוזר לנשים המתקשות להיכנס להריון כדי שיוכלו להתברך בילדים!
שאלה נוספת יש לשאול. הייתכן שרבקה, שאף היא הייתה במדרגה רוחנית מאד גבוהה, לא התפללה גם על עצמה? ואם היא התפללה לפרי בטן, מדוע תפילתו של יצחק נענתה וזו של רבקה נותרה ללא מענה? וכאן מלמדת אותנו התורה עקרון רוחני חשוב ונותנת לנו כוח מיוחד. אמרו חכמים שהמתפלל על חברו נענה תחילה. אם אנחנו מתפללים על עצמנו בלבד, אנחנו מושכים כוח של דין מכיוון שזה בא ממקום של רצון אנוכי שמתעלם ממצוקת הזולת. אם אנחנו, לעומת זאת מתפללים עבור אדם אחר, הישועה עוברת דרכנו ואנחנו מקבלים מהבורא פתרון לבעיות שלנו גם כשלא מגיע לנו.
יש כאן כוח שמאפשר לנו להתפלל עבור אנשים אחרים ובכך לפתור את הבעיות שלנו גם.
יש בפרשה זו כוח מיוחד שמאפשר פתרון בעיית העקרות ויאפשר לנו לסייע לאנשים עם בעיית עקרות כדי שיוכלו להביא ילדים לעולם.
רבקה אכן הרתה ומגלה שיש לה תאומים בבטנה. לא היה שקט לרבקה מכיוון ששני האחים נלחמו כל הזמן עוד בהיותם בתוך רחמה. יעקב ועשו נולדים והם שונים בתכלית השוני אחד מהשני.
ספר הזהר מסביר לנו ששני האחים מייצגים שני הכוחות הפועלים בתוך כל אחד מאתנו.
עשו מייצג את הכוח של היצר הרע ומודעות חושך, הרצון לקבל האנוכי. ואילו יעקב מייצג את היצר הטוב ומודעות אור, הרצון לקבל על מנת להשפיע. יש כאן מלחמת כוחות המשפיעה על האנושות כולה.
הסיכוי היחיד שיש לנו כדי להכריע את הכף לטובת היעקב שבתוכנו שמייצג את כוחות הקדושה הוא להיות מודעים לכך שמלחמה כזו אכן קיימת. זו איננה אמירה ריקה מתוכן מכיוון שעיקר כוחו של עשו שבתוכנו הוא להשכיח מאיתנו את העובדה הזו. הכלי העיקרי שבאמצעותו נוכל לנצח הוא כפי עשתה רבקה כשזיהתה שמלחמה כזו מתרחשת: "ותלך לדרוש את יה"וה". בלי לחזק את הקשר עם הבורא על ידי תפילה, קריאה בספר הזהר, תפילת אנא בכוח ועל ידי עבודה על האגו ובלי לפתוח את הלב ואת הרצון ולפנות אל הבורא באופן ישיר בכל נושא ובכל עת, אין לנו סיכוי לשרוד את המלחמה הזו. ואפילו אם נדמה לנו שאנחנו לא מקבלים תשובה יש להמשיך ולהשתדל לשמוע את מה שהבורא מלמד אותנו, ישירות או דרך המורים הרוחניים שלנו. אל לנו לחשוב שהבורא לא עונה. הוא עונה בכל דרך אפשרית ונוכל לשמוע אותו אם רק נאמין שהוא איתנו כל הזמן.
חלק ממלחמה זו הוכרעה כבר כאשר עשו מוכר את הבכורה בעבור נזיד עדשים. המשמעות הפנימית של מכירת הבכורה חשוב מאד לכל אחד מאיתנו! מדובר כאן במאבק על איזה כוח ישלוט בתוך כל אחד בפנימיותו.
דרך הקריאה הזו בספר התורה, אנו רוצים להתחבר לכוח שיעקב אבינו מייצג והוא שליטת מערכת הקדושה על מערכת הטומאה. זה יקל על המאבק שלנו ביצרים השליליים ובאגו.
מדוע עשו מעונין במיוחד בנזיד העדשים?
עשו חזר עייף מן השדה לאחר שרצח את המלך נמרוד. העייפות שלו הייתה בגלל האנרגיה של מוות שהוא נטמא בה. במצב הזה, הוא איננו יכול לאכול משהו אחר. הוא רצה את התבשיל שיעקב הכין, מכיוון שיש בו את הכוח של יעקב, הכוח של חיים.
הסיפור הזה גם עוזר להבין מדוע בכל אירוע חשוב כגון חתונה, בר- מצווה, פדיון הבן וכו' יש סעודת מצווה! הסעודה עוזרת לקבל לגלות ולהפנים את הכוח הרוחני שמתגלה באותו זמן.
לדוגמא, בברית מילה הסעודה חשובה מאד, מכיוון שהיא מגלה אור ששווה ערך ל-42 תעניות ופותחת 42 ערוצי חיים שנסתמו!
בהמשך הפרשה יצחק מתכנן לתת ברכה חשובה לעשו. בעצת אימו, יעקב מצליח לקחת את הברכה לעצמו. וכשמתגלה לרבקה שעשו זומם להרוג את יעקב (לאחר שיצחק יסתלק מן העולם), רבקה מציעה שיעקב ילך למשפחתה בחרן. היא אומרת ליצחק (בראשית כח, מו) "קצתי בחיי מבנות חת". האות קוף של "קצתי" קטנה מהרגיל! חכמת הקבלה מלמדת שהתכונות השליליות שלנו הם חלק מהבחירה החופשית שלנו. האגו יכול להיות תכונה שלילית אבל אדם ללא הערכה עצמית גבוהה לא יכול לעבוד את הבורא ולגלות אור. הכוח השלילי בעולם ניזון מהאור שאנחנו מבזבזים דרך הליליות שלנו. האות ק שיורדת מתחת לקו האותיות מזינה את השליליות ומעצימה אותה. על ידי התבוננות באות "ק" הקטנה בקריאת התורה אנחנו מגבילים את מה שהשליליות מקבלת ומאלצים אותה להפוך לחיובית ולשרת אותנו אם היא רוצה להמשיך להתקיים.
כוחה של האות "ק" וכן של כל האותיות נידון בהקדמה לספר הזהר במאמר האותיות