המלצות ללימוד קבלה
במידה ולימוד הקבלה היה גורם לאי-שפיות, לא היו כל כך הרבה המלצות בעד לימוד הקבלה.
לפננו מקצת מההמלצות:
"אי אפשר שכל כלל ישראל יבואו לטהרה, זולת על ידי לימוד הקבלה, שהיא הדרך הקלה ביותר, המספיקה גם לקטני הדעת, מה שאין כן בדרך העסק בתורת הנגלה בלבד, אי אפשר לזכות על ידה, זולת ליחידי סגולה, ועל ידי יגיעה רבה, אבל לא למרבית העם."
(הרב יהודה אשלג – בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות לו')
"לו עמי שומע לי, בדור הזה היו לומדים עם תינוק בן תשע שנים ספר הזוהר והתיקונים להגות בהם, וכך היו רוכשים יראת שמים במקום חכמה חיצונית."
(הרב יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, ספר "נוצר חסד", פרק ד', משנה כ')
"הרי מבואר בפירוש אף בדברי התנאים, שאין האדם יוצא ידי חובתו לגמרי, בעסק המקרא והמשנה והאגדה והתלמוד בלבד, אלא הוא מחויב לעסוק בכל יכולתו בסתרי תורה."
(הרב חיים ויטאל – הרח"ו, מבוא לשער ההקדמות)
"יודע אני שבזכות ספר הזוהר הקדוש וכתבי הקבלה שיתפשטו בעולם יֵצא עם ישראל לחירות, ובלימוד זה תלויה גאולתנו."
(הרב שלמה שרעבי – הרש"ש, אור הרש"ש, עמ' 159)
"אוי לאלו שלא רוצים ללמוד את הזוהר, מפני שהם מביאים לעולם עוני, מלחמות ואסונות." ("תיקוני הזוהר", תיקון ל')
"וכן אמר הגאון הצדיק רבי שלמה בלוך ז"ל משם רבו החפץ חיים ז"ל, שעל לימוד ספר הזוהר אין שום הגבלה. והיה החפץ חיים מעורר לכולם שילמדו כל שבת את הזוהר של אותה פרשה ואפילו לבחורים."
(הרב יוסף בן שלמה מפוז'ין, הוספות בנין יוסף)
"ומצאתי כתוב מה שנגזר למעלה שלא יתעסקו בחכמת האמת בגלוי, היה לזמן קצוב עד תשלום שנת ה אלפים ר"נ (1490), ומשם ואילך יקרא "דרא בתראה" (דור אחרון) והותרה הגזירה, והרשות נתונה להתעסק בספר הזוהר ומשנת ה' אלפים ג' מאות ליצירה (1540) מן המובחר שיתעסקו ברבים, גדולים וקטנים."
(הרב אברהם אזולאי, הקדמת ספר "אור החמה")