פרשת ראה

פרשת השבוע מתחילה עם המילים "ראה נתתי לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו ……. ואת הקללה אם לא תשמעו".
הפרשה מתחילה עם המילה "ראה" שהיא אחת מצירופי הע"ב. אותם צירופים שאפשרו קריעת ים סוף ומאפשרים לנו לחולל נסים. היא מחברת אותנו ליכולת לראות מעבר למוגבלות הראייה של העיניים הגשמיות שלנו. יש כאן את הכוח לראות מה היא ברכה ומה היא קללה. ואיך למשוך ברכה לחיים שלנו. לא כל מה שנראה לנו טוב מביא ברכה. וברוב המקרים, מה שאנחנו חושבים שהוא קללה מסתבר שהיא ברכה. אז, איך להבדיל?
התורה מסבירה שהדרך היחידה לדעת מה אנחנו מושכים לחיים שלנו תלויה "באיפה המודעות שלנו נמצאת". המקום היחיד שאנחנו צריכים להיות מחוברים אליו כל הזמו הוא "המקום אשר יבחר השם אלוהך לשום את שמו שם". מה הוא המקום הזה? הרי בית המקדש כבר נחרב. אבל למדנו, וכתוב בפרשת תרומה, שכל אחד מאיתנו חייב ללמוד כיצד לבנות את המקדש הפנימי שלו, אותו מקום שהאור של הבורא יכול לשכון ולהאיר בו כפי שכתוב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". לא ייתכן שמהבורא יכולה לצאת קללה. הרי כל מהותו של הבורא היא אהבה. לכן, קללה היא מצב של חושך רוחני ושל העדר אור ואילו הברכה היא מצב של גילוי אור. כל מה שהפרשה הזו מלמדת אותנו לעשות הוא לזהות מה יכול להביא חושך לחיים שלנו ואיך להימנע מזה. כל חוקי הבריאה כבר ניתנו וכולם נגישים לנו. זה הלימוד מספר הזהר מלמד וזה מה שרבנו האר"י הקדוש לימד וזה גם מה שהחסידים הראשונים והאחרונים לימדו. רבי יהודה הלוי אשלג (בעל פירוש הסולם לספר הזהר) נתן את הדרך הטובה והנוחה ביותר ללמוד את החוקים האלה בספרים שכתב "תלמוד עשר הספירות". מה שנותר הוא ללמוד וליישם.
התורה בפרשה זו בונה מדריך שיעזור לנו לזהות את הדרך להשגת חיבור עם אור הבורא ולתת לו ביטוי בחיים שלנו.
התורה דנה במה מותר ומה אסור לאכול. צריך להבין שהמזון שאדם אוכל משפיע על בהירות המחשבה שלו! על הדם נאמר " הדם הוא הנפש " כלומר מקום החיבור בין הנפש לגוף נמצא בדם . אצל חיות ובהמות הנפש הבהמית נמצאת בדם וכאשר אוכלים בשר של חיה טמאה , או של חיה כשרה שלא נשחטה ולא הוכשרה כראוי, אז בעצם האכילה אנחנו מכניסים חלק מהנפש הבהמית של החיה. התוצאה היא ניתוק מוחלט מהדבקות באור הבורא.
יש לנו בפרשה חיבור לשלושת הרגלים פסח, שבועות וסוכות. שלושת החגים האלה הם חיבור לשלושת הקווים שהם הייסוד של יכולתנו לשלוט בחיים שלנו. פסח מחבר אותנו לקו ימין. סוכות מחבר אותנו לקו שמאל ואילו חג השבועות מחבר אותנו לקו האמצעי. על ידי שלושת החגים האלה אנחנו מייסדים את המבנה שיכול לגלות אור בחיים שלנו.