מגזין אינטרנטי מספר 27 פרשת ויגש טבת תשע"ז
שלום לכל אוהבי/חברי מרכז מיכאל
תגובות (במייל חוזר) לדברים הנכתבים, יתקבלו בברכה.
כך נוכל לשפר את הכתוב מידי שבוע ונעורר את תחושת השותפות לקהילה ולמרכז מיכאל.
שבת שלום לכולם
פרשת ויגש
אירוע שמטלטל את המדינה מבחינות רבות, המשפט של החייל, מתרחש בצל הפרשות שעוסקות בעניין חטא שבין אדם לחברו שתיקונו לא נסתיים עד היום, מכירת יוסף.
ראוי לנו ללמוד מיוסף הצדיק האומר לאחיו, לאחר מות אביהם והחשש שלהם מנקמת יוסף, "התחת אלקים אני". אני לא שופט אתכם!
לאחר שרצו להורגו, השליכו אותו לבור מכרו אותו לעבד והוא סולח!
כדאי להתמודד עם המציאות בדרך של האור ולא בדרך של החושך!
שבת שלום,
הרב יחזקאל נגר
בראשית ויגש ההפטרה מיחזקאל ל"ז
פרשת השבוע עומדת בסימן המשכו של המפגש והעימות בין האחים. אנו עדים למאבק בין שני שליטים.
ר' נחמן כותב: "ויגש אליו יהודה" הם בחינת כלל ישראל שנקראים יהודים על שם יהודה. שהם ניגשים אל יוסף בחינת צדיק האמת ושבים בתשובה על מכירתו שהוא פגם אמונת חכמים (במה פגמו האחים? בכך שלא האמינו ליוסף כשחלם שהוא באמת עומד להיות איש גדול), בחינת חלוקת העצה,(הכוונה שנוצרה מחלוקת חלק רצו להרגו וחלק רצו למוכרו) כי מכירת יוסף הוא בחינת חלוקת מלכות בית דוד שהוא בחינת חלוקת העצה, כמובן בהפטרה של ויגש שמדברת מזה. כמו שכתוב: "ולא יחצו לשתי ממלכות עוד".
מכירת יוסף הייתה ההתחלה של פילוג הממלכה (928 לפנה"ס) עם מות שלמה. יחד עם זאת בכך שניגש יהודה אל יוסף זה סימן לבאות , שיהודה וישראל יחזרו ביום מן הימים להיות לעם אחד. "לא ייחצו לשתי ממלכות עוד". כלומר בסיפור יוסף יש גם את הפילוג הגדול וגם את הרמז לפתרונו. עניין הבא לביטוי בנבואת יחזקאל.
כתונת הפסים שעשה יעקב ליוסף הייתה כעין אות, שצעיר האחים הוא גם בחיר האחים, כדברי התלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא דף קכ"ג ע"א: "יעקב נטל הבכורה מראובן ונתנה ליוסף". יוסף חולם שכל אחיו משתחווים לו. חלומותיו הביאו אותו לעבדות, ועמידתו על דעותיו ואמונותיו הביאו אותו לבית הסוהר. במעשה מכירת יוסף התכוונו האחים לשים לאל את חלומותיו על מלכות אך בפועל פתחו פתח להגשמתם. בית הסוהר הפך לתחילתה של מלכות. עתה, יוסף הוא השליט על כל ארץ מצרים. האחים אכן השתחוו ל אפים ארצה: "ויבואו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה". מולו ניצב יהודה. יהודה שהאחים נשמעים לו למרות שאינו בכור. יהודה היה זה שהציע: "מה בצע כי נהרוג את אחינו … לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא"… במדרש בראשית רבה פרשה פ"ד נאמר: בשלושה מקומות דבר יהודה בפני אחיו, ועשו אותו מלך עליהם. ובתלמוד הבבלי
בסוטה ל"ז, ע"א נאמר: זכה יהודה לעשות ממשלה בישראל.
נבואת יחזקאל שנבחרה להפטרת השבוע היא מתוך פרקי הנחמה של יחזקאל. יחזקאל מדבר על התחיה הלאומית, על קיבוץ גלויות ואיחודן המוחלט של שתי הממלכות, מלכות יהודה ומלכות ישראל, היא מלכות יוסף. "ודבר אלהם כה אמר ה' אלוקים הנה אני לוקח את בני ישראל מבין הגויים אשר הלכו שם, וקבצתי אותם מסביב, והבאתי אותם אל אדמתם". לפני שהתוודע יוסף לאחיו החזירו את שמעון מבית האסורים, בנימין בא אתם מצריימה. כל האחים נמצאים יחדיו. זהו מעין אות לקיבוץ גלויות בעתיד.
יחזקאל, המשתמש יותר מכל יתר הנביאים בדרך המשל והסמל, משתמש לצורך תיאור איחודן של הממלכות בסמל העצים. הוא לוקח שני עצים. על האחד הוא כותב: ליהודה ולבני ישראל חבריו, כלומר, בנימין שנלווה עליו, ועל השני: ליוסף, עץ אפרים, וכל בית ישראל חבריו, כלומר תשעת השבטים שהיו אחרי ירבעם שהיה משבט אפרים. הוא מקרב אותם זה לזה, והעצים מתאחדים לעץ אחד. חיבור זה הוא סמל לאיחוד שתי הממלכות, יהודה וישראל, כבימי דוד ושלמה.
איחוד זה הוא בבואה לדברים שקראנו בפרשת השבוע על האיחוד של יוסף עם אחיו לאחר שנים של התנכרות. איחוד הממלכות אינו צירוף מדיני בלבד, אלא גם חידוש ברוחו של העם. העם יתאחד בתשובתו אל ה', באמונתו ובשמירת התורה. רק אז יהיה ראוי לשמו: "עם אלוהים". "ולא יטמאו עוד בגילוליהם ובשיקוציהם, ובכל פשעיהם, והושעתי אותם מכל מושבותיהם אשר חטאו בהם, וטיהרתי אותם, והיו לי לעם, ואני אהיה להם לאלוהים, ועבדי דוד מלך עליהם, ורועה אחד יהיה לכולם, ובמשפטי ילכו, וחוקותי ישמרו ועשו אותם." עשרת השבטים שגלו ראשונה, יתאחדו עם בני יהודה שנשארו בארץ.
הסדר שהנביא קובע הוא: תחילה קיבוץ גלויות: "וקבצתי אותם מסביב, והבאתי אותם אל אדמתם", האיחוד יבוא בארץ: "ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ, בהרי ישראל". המלך יהיה מבית דוד, כלומר: משבט יהודה. "וכרתי להם ברית שלום, ברית עולם יהיה אותם, ונתתים והרבתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם." המאבק על המלכות בין יהודה ליוסף מסתיים בארץ ישראל, באחדות ובהעברת המלכות לבית דוד, ליהודה. זוהי אחדות לעולם. "וידעו הגויים כי אני ה', מקדש את ישראל, בהיות מקדשי בתוכם לעולם".
שבת שלום, צמרת