קבלה מעשית
ישנו תחום מיוחד, הקשור לשמות קדושים, המוגדר בפי המקובלים בשם קבלה מעשית
מהי קבלה מעשית ?
שימוש בביטוי שפתיים בשמות קדושים, משמות המלאכים ושמות הבורא. תחום זה כולל את הקמיעות למינהן.
(קמיע – ברכה הכתובה על קלף, הכוללת בדרך כלל שמות מלאכים, המושבעים, ע"י כותב הקמיע, לבצע את בקשתו)
לימודי קבלה – קבלה למתחיל – לימוד שיעורי קבלה באמצעות האינטרנט לכניסה לקורסים לחצו כאן
רבי חיים ויטאל כותב בשם מורו רבי יצחק לורייא (האר"י) שכאשר עוסקים בהשבעת המלאכים, כלומר, קבלה מעשית, נגרם פגם גדול ונזק גדול בעולם וגם לעוסק באופן פרטי.
"המשתמשים בשמות הקדושים, או בהשבעות עונשו גדול מאד…ואני שאלתי למורי ז"ל, אם מותר להשתמש בהם, כמו הקדמונים שהיו משתמשים, כדי לידע החכמה. והשיב לי מורי ז"ל, כי אותם החכמים היו משתמשים בשמות הקודש, לפי שהיה להם אפר פרה (אפר פרה אדומה מזמן בית המקדש בו היו מטהרים מטומאת מת), כרבי טרפון, אבל אנחנו טמאי מת, ואסורים בדברים אלו. ואפילו אותם השמות שבידינו, מוטעים הם, והכל אסור. ואם היה איזה אמיתיים הם מותרים…
..והטעם אמר לי, כי כשהקב"ה ברא את המלאכים, צוום, כשיקראום או כשישביעום, שיבואו. ולכן כשהאדם מזכירם, חושבים שקוראים אותם וכשבאים ורואים לבטלה, יבוא נזק לאדם מזה. ולזה צריך להיזהר מלהזכיר. אבל אם הוא שם כשמות בני אדם, מיכאל, גבריאל וכו'. מותר להזכירם ואין חשש בזה…
..וגם על זה שאלתיו, למה אנו מזכירים בפירוש שם שד"י, או אלקים, ואים חשש. ובשמות מלאכים שהם משמשיו, יש להיזהר מלהזכירם. והשיב לי עם מה שאמר רבי שמעון בר יוחאי ע"ה, ….כי על ארץ מצרים מקום טומאה ביותר, והיה פחד אם היה יורד מלאך לשם, יכול היה לאיתפגמא, באותו כח הטומאה. אבל השם יתברך, אש אוכלה הוא, ואינו שייך בו. והנה דבר זה הוא גם כן, כי המלאכים הם במדור העליון זך יותר, ואם ירדו אצלנו, אז יתערבו בזה האויר הנפסד, ויש פחד שלא יתערב ויתלבש בו, וזה הפסד להם, ולכן אסור להזכירם"
כתבי האר"י, ספר ליקוטי-תורה, פרשת שמות, בתחילת טעמי המצוות
מהאמור בכתבי האר"י, רואים בבירור שאין להשתמש, להזכיר, להשביע ולהזכיר בפיו את שמות המלאכים בכלל, ואין להשתמש בקמעות!
מסיפורי הבעל שם טוב אנו למדים, שבקמעות שנתן היה כתוב שמו האישי ולא היה שם שמות מלאכים והשבעתם, וזאת על מנת לחבר את האדם לברכה.