פרשת נשא

פרשה זו היא פרשה ארוכה הן בתורה עצמה והן בספר הזוהר, וכוללת עניינים רבים.
בספר הזוהר יש פירוש מיוחד הנקרא "אדרא רבה" כלומר האספה הגדולה, שבה רבי שמעון בר יוחאי לומד ומלמד את סודות הקבלה בקבוצה של 10 חברים. המיוחד בגילוי זה של ספר הזוהר זוהי ההתייחסות של רבי שמעון לרבנים עצומים בתור "החברים" הרי למעשה הם היו תנאים, בני אותו הדור של רבי שמעון עצמו.
האם ההתייחסות הזו לרבנים עצומים בתור חברים אינה מורידה מערכם ומזלזלת בכבודם?
מדוע במספר מקומות רב בספר הזוהר מופיע הביטוי חברים?
הסיבה לכך היא שרבי שמעון חפץ ללמד אותנו שהכלי הרוחני הגבוה ביותר על מנת לגלות ולהכיל את האור המתגלה באמצעות תורת הקבלה טמון בעיקרון היותם חברים. רעיון זה כל כך חשוב שלמעשה לכנות צדיקים אלו חברים, מהווה נתינת הערכה וכבוד יותר מאשר לכנותם תנאים!
בפרשה זו מופיעה בירכת הכוהנים,  בה הכוהנים מברכים את עם ישראל. באותה הברכה האבא מברך את ילדיו בליל שבת .
שלושת הפסוקים של הברכה מתחילים באות " יוד " צירוף שלושת האותיות מגלה את אחד משמותיו הקדושים של הבורא " ייי " , כלומר שם שדרכו ניתן לגלות אור וברכה . שם זה מופיע בתור אחד מ- 72 צירופי שמות באמצעותם משה רבנו בקע את ים סוף .
מהי המשמעות לגבינו ?
כאשר אנו אומרים או שומעים את הברכה, כדאי לנו לחשוב ולבקש שפע  וברכה לכל תחום בחיים.
בברכה יש 60 אותיות כנגד כלל ישראל ( 60  ריבוא במעמד הר-סיני ). המילה המסיימת את  הברכה היא המילה שלום, רמז לכך שהברכה יכולה להתממש כאשר יש שלום בינינו. לכן אנו מבקשים בכל עת ובמיוחד בשבוע זה, כוח לחיות בשלום איש עם אחיו.
בהמשך הפרשה מפורטים הקורבנות שהביאו נשיאי ישראל לחנוכת המשכן. על פי ספר הזהר במאמר בסוף פרשת נשא, אנו לומדים שבכוח גילוי האור של קורבנות אלו, יש גילוי אור של שלום בארץ ובעולם. כדאי בשבת זו לבקש ולהתפלל  לשלום העולם כולו.