פדיון הבן

משמעות בקצרה

לאחר מצוות ברית המילה יש מצווה מיוחדת, פדיון הבן, הקשורה לבן בכור, המצווה לפדותו מן הכהן.  מדוע כדאי לפדות את הבן הבכור?

סיפורינו מתחיל בזמן יציאת מצרים, שם ניתן כוח מיוחד לבכורות, בכורי מצריים נהרגו, בכורי ישראל יוחדו, הוקדשו, לעבודה הרוחנית בתוך עם ישראל.

כמו שנאמר "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא" (שמות י"ג, ב')

למעשה, הבנים הבכורים אמורים היו להיות הכוהנים ומשרתי הקודש במשכן שבמדבר, ומאוחר יותר בבית המקדש.

לאחר יציאת מצרים, בזמן מעמד הר סיני, כל השבטים למעט שבט לוי היו מעורבים בחטא העגל, דבר שפסל את הבנים הבכורים מלשמש בכהונה.

לכן הכהונה ועבודת הקודש במשכן עוברת לבני שבט לוי, הבכורים נדחו מתפקידם המיועד.

הדבר כבר רמוז באחד הפירושים למילה "בראשית"

"בן ראשון אחרי שלושים יום תפדה" (על-פי הגאון מוילנא)