חג חנוכה – שכתוב הרצאה

חג חנוכה הוא פתח של הזדמנויות
בשנת 167 לפנה"ס החל מרד החשמונאים שנמשך 3 שנים עד שחרור ירושלים.
במהלך המרד, במשך 3 שנים, שבת בית המקדש מכל פעילות.
לאחר 3 שנים נחנך מחדש.
לפי תאור בספר המכבים א בסוף פרק ד חג חנוכה נקבע לזכר הניצחון על האויבים ולזכר חנוכת המזבח.
בבית המקדש כל כד שמן היה חתום בחותם מיוחד, כדי להבטיח שהשמן טהור, וכל כד הספיק להדלקת מנורת שבעת הקנים למשך 24 שעות. כד החרס שהיה מוסתר במשך 3 שנים, ספג במשך הזמן קצת שמן וכך נותר בו שמן להדלקה של פחות מיממה.
אחת הסיבות מדוע הודגש עניין השמן בחג, היא כדי להראות שנס חנוכה הוא על טבעי. לא גבורת האנשים היא שגרמה לנס אלא שהנס היה על טבעי.
לפי המסופר, חמישה מבני מתתיהו נלחמו פיזית נגד אלפים והכריעו בעצמם את היוונים. אכן, גם זהו נס אך לא הוא המהות. הניצחון הושג לא בגלל שהיו גיבורי על אלא בזכות נס על-טבעי. ומכאן שהכוח המתגלה בחודש זה גם הוא על טבעי.
גם פורים מתרחש נס כתוצאה מהתעוררות של האנשים, וכוח היהודים בשושן הוא שעורר כוח על טבעי.
כלומר, ביכולתם של האנשים לעורר כוח על טבעי שהוא רחמי שמים. כל ההיסטוריה של העם היהודי רצופה אירועי ניסים באופן על טבעי. ואפילו מאז קום מדינת ישראל יש נסים רבים על טבעיים. לאורך כל הדורות מחפשים לאומים אחרים להשמיד את העם היהודי ובמשך 3500 שנה אנו מצליחים לשרוד באופן על טבעי.
חנוכה הוא חלון בזמן לכוח על טבעי, גם באופן אישי וגם לכל העם.
4 אופני פרוש לתורה – פרדס: פשט, רמז, דרש, סוד.
מורידים מהמילה פרדס אות ס' -> נשאר פרד, כלומר כוח של פרוד. פרד הוא תערובת של חמור וסוסה והוא חיה שאין לה המשכיות. כלומר, אם לא מבינים את המשמעות הפנימית בתורה, נכנס כוח של פרוד.
הישראלים מאוד לוקחים ללב כל דבר וכל מה שקורה מסביבם. מדברים על זה הרבה ומבקרים אחד את השני כל הזמן. אבל אם אין בכוונתם לעשות משהו בעניין שהם מדברים בו, עדיף להם לשכוח ממנו ולא להוציא כל כך הרבה אנרגיה על דיבורים לריק. במקום להתמקד בדיבורי סרק, עדיף להתפלל ולכוון שהדבר יצא טוב יותר. בכך נמנעים ממחלוקת ולא מלבים שנאת אחים.
בימים אלה מדובר רבות בסוגית הדרת נשים. העניין צבר תאוצה דווקא כדי לתת הזדמנות להתגברות על מחלוקת בעם. הזדמנות ליצירת אחדות מתוך כבוד אחד לשני. זו ההבנה הפנימית של דברים. ומי שנמצא בהבנה זו נמנע מלהיכנס לצד הפילוג והשלילה, בייחוד אם לא יכולים או לא מתכוננים לעשות כלום.
הלל ושמאי התווכחו לשם שמים. הויכוחים ביניהם היו מבחינה רוחנית ולשם השגת פנימיות התורה. בחיי היום-יום הם חיתנו את ילדיהם זה לזה. הם לא היו בסכסוך או עימות. אך היום הפלגים מסיטים את הדיון הערכי לימודי מהתורה לחיים אישיים. צריך להיות בתדר של אחדות ולא פרוד. זה הפנימיות.
מסורת – מסירה
כדי לשמור על עם ישראל צריך שתהיה משמעות לקיום היהודי. מסורת בלי משמעות לא תשיג המשכיות. שמירת "מסורת" בלי הבנה ובלי פנימיות תוביל שהעם לא יוכל לשרוד. צריך להבין את משמעות המילה מסורת. מסורת היא מסירה. אדם יכול לקבל הרבה מהמסורת כי המסורת באה להעניק. אבל אם רואים רק את החיצוני, כל קיום המנהג הופך לגהנם. מנהג = גהנם. אם המנהג הוא רק מצד החיצוניות הוא יצור גהנם, כי כל אחד ילך לפי המנהג שלו. בשעה שאנשים מתווכחים על מנהגים יש גהנום. מנהג זה איך האנרגיה נוהגת, מה הכיוון של הדבר. אם במקום לכבד אחד את השני נוהגים פרוד יש גהנום.
לטמא את מודעות בנ"י
ההסבר החיצוני לכניסת היוונים לבית המקדש היה רצונם לטמא את השמן. בכל מקום בתורה ובדברי חכמים שבו נזכר שמן לעניין הדלקת המנורה, רומז על חכמת הלב והמחשבה שבמוח.
כשנכנסו היונים להיכל הם טמאו כל השמנים כלומר באו לטמא את המודעות של בני ישראל במוח ובלב. היוונים פגמו בחכמה ובמחשבות הלב אצל רוב ישראל. בחיצוני זה השמן בפנימי זה טומאת המודעות.
אדם קדוש מתנהג לפי עקרון  "ואהבת לרעך כמוך". טבע הקדושים לדאוג לזולת בכל מאודם. לעומתם מי שאינו במדרגתם (הטמא) עסוק רק במודעות של עצמו.
הטומאה שרצו היונים להכניס בשמן היא העברת העם היהודי למודעות חומר שהיא מודעות של פרוד. בחומר יש אנרגיה של פרוד ולפרוד אין המשכיות – פרד. כלומר ברגע שהיוונים מצליחים לטמא את השמנים הם מצליחים לפורר את האחדות בעם ישראל. לחומר בעולם אין המשכיות אלא בצורת גלגול –זיכוך ממודעות שלילית. כל גוף וכל חומר מתפרק ומתגלגל לחומר חדש בעולם. (צמחיה, בעלי חיים, אדמה). *קדושים בדרגת קדושי עליון קדשו את גופם למדרגה גבוהה ביותר כך שגופם לא היה זקוק לפרוק. הצדיק השליט את נשמתו על תאי הגוף והם חדלו להשתייך לעולם הפרוד והתעלו למדרגת רוח. רבי מאיר קבור עומד ושלם בקבר מוכן לביאת המשיח ונמצא שם בשביל עם ישראל.
דוגמא נוספת לכך שגוף הצדיקים קיים בשלמות מופיע במערת המכפלה שהיא הפתח לעולם הבא. מסופר על הפחה שאיבד פגיון במערה. הוא שלח למערה אנשים להוציא את הפגיון אך איש לא חזר. רבי אברהם אזולאי היה במדרגה רוחנית מאוד גבוהה. הוא ירד למערה וחזר עם החרב. במערה למד תורה עם אברהם יצחק ויעקב ולא רצה לחזור. אך נאמר לו שעליו לחזור לארץ כי עוד לא בא יומו אך ישובו לראותו למחרת. מזה הוא הבין שיום פקודתו עתיד לחול למחרת. הוא יצא מהמערה, טבל ולמד תורה כל היום ולבסוף הנשמה שלו חזרה דרך הקבר. מסופר כי אליהו הנביא נוטל ידיים שלוש פעמים ביום לאבותינו אברהם יצחק ויעקב כדי שיקימו לתפילה שלהם. אברהם לתפילת שחרית יצחק למנחה ויעקב לערבית.
כאמור, היוונים רצו לטמא את מודעות היהודים בראש ובלב. כאשר הראש "לא במקום", האדם מבולבל ועושה טעויות. הוא גולש למצב של "עבודה זרה". זהו הכיוון השגוי שאליו היוונים לקחו את היהודים.
בחוסר מנוחה האדם לא ממצה את היעוד של הנשמה בעולם הזה. מלכתחילה, אדם צריך לחפש את התפקיד שלו בעולם. לרוב האנשים יש חוסר מנוחה ואין זה מסיבות חיצוניות אלא מבפנים מהלב ומהשכל. אפשר להשיג את המנוחה רק אם מגיעים  לפעילות שבאנו לעשות בתיקון אישי.
שמן – רמז לחכמה
שמן רומז לחכמה ולכן בשמן המשחה נמשכו המלך, הכהן גדול וכלי המשכן. לשמן תפקיד חשוב והוא כלי למשיכת שפע רב. טהרת השמן חשובה מאוד ונר משמן זית מפיק אור מיוחד והוא כלי למשיכת אנרגיה. יש הבדל גדול בין שמן טהור לטמא וגם בבית מקדש שמן טמא לא ימשוך אותו שפע כמו שמן טהור. באותו אופן למים חיים במקוה יש אנרגיה מיוחדת וסגולות ריפוי כאשר למי ברז אין אותו הכוח. אנשים מחפשים מקורות מים לצרכי נופש כי הם מרעננים ומחדשים כוחות. במי גשמים טבעיים או במי ים יש כוח מיוחד והם מים חיים שברור שאינם דומים למים עומדים בוודאי שלא למים מעופשים או מזוהמים. במים טהורים ובשמן טהור יש כוח יותר חיובי, לכן הנס רמוז בפח השמן הוא בעל סגולות וקדוש במיוחד. הפח הטהור מעיד על מודעות טהורה ועל חכמה שלא נפגמה.
חנוכה אותיות  נחו – כ"ה
שבכ"ה בכסלו נחו מאויביהם. הגיעו למנוחה פנימית – השיגו את הכיוון הנכון. אויביהם לא הטרידו אותם עוד.
מנוחה אינה עניין חיצוני אלא היא אור פנימי שאדם משיג כאשר הוא עושה את מה שאמור לעשות בחייו. אז מתחיל להתגלות האור שבנשמה כי האדם במקום הנכון לו באופן אישי.
מלחמת כהני בית חשמונאי
כהני בית חשמונאי יצאו להלחם בעצמם ביוונים כי ידעו שכל עוד היוונים בארץ ובבית המקדש הם עצמם לא יהיו במנוחה כי הם לא ממלאים את היעוד שלהם. לכן היו חייבים לסלק את היוונים.
בזמן בית מקדש תפקיד הכוהנים הוא לשמור שהמועדות של עם ישראל תהיה במקום הנכון. תפקיד הכוהנים לשמור על טהרת המחשבה וטהרת הכוונה של עם ישראל. כאשר מישהו סטה מה"איפוס של עצמו" פנו לכהן כדי שיאפס אותו לכיוון הנכון. הכיוון הנכון הוא האמת של הנשמה.
חנוכה אותיות חנה כ"ו
חנה כ"ו = 63 + 26. מספרים אלה הם שתי מדרגות רוחניות.
63 הוא צופן לעולם עליון שנקרא בינה. ס"ג אורות המגיעים מספירת הבינה.
26 הוא צופן לשם הויה.
חנוכה הם אורות שמגיעים מספירת בינה דרך שם הויה. האורות מיצגים מימד עליון, בינה, ומגיעים דרך שם השם שהוא הצינור עד אלינו ואנחנו המקבלים.
אורות הבינה משפיעים שפע של שלוש בקשות: בני, חיי, מזוני שעליהם מתפללים גם בראש השנה. ומכאן הדמיון בין ראש השנה לחנוכה וזו הסיבה שאם לא ראינו אדם מלפני ראש השנה, אפשר עד חנוכה לברך אותו בשנה טובה!
חנוכה הוא חלון למימד אנרגטי גבוה יותר ושפע האור המתגלה בחנוכה מסוגל להביא את כל שלושת הברכות העיקריות.
בחנוכה מופיע גם כוח חזק מאוד של רפואה.
כשיש בעיה באחד מתחומי החיים האדם נמצא בחוסר מנוחה. בעיה היא חסימה. השפע אינו זורם והאדם בחוסר מנוחה. השפע התחום מסוים בחיים לא מגיע במידה מספקת כדי שיהיה לנו מנוחה. יש הפרעה בזרימת השפע כי אנשים עושים טעויות ביצירת הקשר ובזימון האנרגיה.
הברכה זורמת כל הזמן מחדש כמו שנאמר "המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית". אבל אנשים יוצרים לעצמם הפרעות בזרימת האנרגיה אליהם. קנאה, שנאה, רכילות, חוסר אמונה, פגיעה, טינה, כעס, כל אלה מעכבים את השפע לזרום לאדם עצמו.
חיבור לאורות בינה
כדי שהחשמונאים יוכלו לצאת למלחמה ביוונים הם היו צריכים לעשות ויתור. כל החלטה ובחירה בדרך מסוימת היא בעצם ויתור על משהו אחר. לצורך גילוי האורות עבור העם ועבור עצמם, החשמונאים למעשה הקריבו את עצמם. החשמונאים היו מוכנים למות מכוון שהבינו שחיים במקום לא נכון הם בזבוז. הם ויתרו על "המנוחה" שלהם ועל השגרה שלהם. הם ויתרו על "התענוג" האישי משפחתי שלהם ויצאו למלחמה. הם היו בהבנה שאדם אינו יכול לוותר על אורות החיים. הם היו צריכים לרכוש בחזרה את סיבת החיים.
אדם שרוצה להרוויח משהו בחיים נדרש לפעמים לויתורים מאוד גדולים כדי להשיג את הדבר האמיתי. אי אפשר להתקדם בלי לוותר על משהו באמת. אי אפשר להשיג נוחות גשמית ורוחנית בלי לעשות דרך. צריך להיות במשך זמן מסוים במצב של אי נוחות בגשמי כדי להשיג נוחות רוחנית שתביא גם נוחות בגשמי. יש מחיר לכל דבר. מנוחה נפשית אמיתית תושג אחרי וויתור כלשהו. מי שחסר מנוחה מבפנים צריך לנסות לסדר את המודעות, להתגבר על בלבול המודעות ועל חוסר החלטה.
החשמונאים יצאו למלחמה בלי שמץ של ספק בניצחונם על היוונים. בסך הכול היו חמישה בני מתתיהו, אך לא היה בהם כל ספק. יהודה היה הארי שבחבורה וכשהוא נהרג חזרו ארבעת האחים הביתה ואז אביהם יצא איתם למלחמה כלומר שוב יצאו חמישה. לכן נקראו מכבי: "מי כמוך באלים יי". הלכו עם הגוף ועם הכוח הרוחני.
ח' נרות והלכה כבית הלל- חנוכה
הלל ושמאי היו במחלוקת על אופן הדלקת החנוכייה. בית שמאי קבע שיש להתחיל משמונה. בית הלל מתחיל באחד. המחלוקת שלהם היא בפועל על מקום הראש של האדם. שמאי הלכו מהסוף, מהשלמות וממנה החלו להפחית. בית הלל אמרו שצריך לבנות את הנס הרמוז בשמונה נרות. אם הלכה כבית שמאי, אזי הדלקת הנרות ביום הרביעי תהיה אותו הדבר ולא נבחין בהבדל, וגם בעצם מדליקים רק שבעה ימים. בשמונה נרות יש הבדל בין הדלקה של בית שמאי להלל והלכה כבית הלל.
הלל – ללה – ע"ב שמות
בחנוכה אומרים תפילת הלל ואחד מע"ב שמות הוא ל.ל.ה.
קריאת הלל בחנוכה היא חיבור חזק לצופן מע"ב שמות, לל"ה שהוא צופן לרחמים גדולים.
זמן הכוונה: באמירת ברוך שקידשנו …. לגמור את ההלל … בתפילת שחרית בבוקר יש לחשוב על הברכות הספציפיות שמבקשים. למשל רפואה, פרנסה, ילדים ונישואים, עבור הזולת וגם עבור עצמנו והכול ברחמים.
אין מבטאים את השם אלא מכוונים עליו וחושבים על הברכה.
גם אחרי הדלקת הנרות אפשר לכוון ל.ל.ה. ולבקש ברכה ורחמים.
כדאי להתבונן בחלק הלבן-זהוב של הנרות, לדמיין את האותיות ולבקש אור עליון שיזרום דרך האותיות, הברכה של חנוכה, לבקש בקשה מיוחדת ואישית.
ח' נרות – ח"נ
ח' הוא  8 נרות.
8 הוא מדרגת בינה.
8 הוא נר אחד מעל 7 והוא כוח של נס.
7 הוא גם שבע ספירות של ז"א: מלכות יסוד הוד נצח תפארת חסד גבורה
מדרגה אחת מעל ז"א הוא מדרגת בינה.
8 הוא גילוי אורות הבינה.
במעוז צור נאמר, "בני בינה ימי שמונה".
במשך שמונה ימים מתגלה מידי יום אור נוסף ושלמות האורות היא ביום השמיני.
זה כוח הנס שהוא אחד מעל השבע.
כלומר בחנוכה מתגלה כוח של נסים.
כל חג הוא אינדיקציה לכוח מסוים שמתגלה ביקום באותו זמן. שם החג ומועדו מעיד על הברכה המסוימת שמגיעה באותו זמן.
חשכה – שכחה: באנו חושך לגרש!
היוונים רצו להשכיח מהעם היהודי מה מהותו ומה תפקידו בעולם. ואכן בכל פעם שאנחנו שוכחים מי אנחנו בא עם אחר להזכיר לנו. הישרדות העם היהודי היא מעל הטבע, ובגלל תפקיד העם היהודי בעולם העולם לא יכול להתקיים בלי העם היהודי והעם היהודי ישרוד תמיד. אבל השאלה היא באיזה מחיר ובאיזה צורה. והמחיר הוא הבחירה שלנו. אם נזכור את תפקידנו וננהג בהתאם, המחיר יהיה קטן או שנזכה לפרס, ואם לא נקיים את תפקידנו ולא נזכור אותו, המחיר יהיה גבוה וקשה מאוד. בספר הזוהר נמסר שתהליך הגאולה האחרון יבוא אחרי שיקום צורר מהעם הפרסי וצריך עתה להתפלל שהתהליך יהיה ברחמים.
נר השם נשמת האדם
כאשר המודעות שלנו לא הייתה במקום הנכון והיינו בחוסר הבנה על תפקידנו בעולם, הצליחו היוונים להיכנס לבית המקדש. דבר שגרם שהחשמונאים חוו חיים שאינם מתוך הגשמת היעוד הם חשו  בזבוז שאותו לא יכלו לסבול. לכן קמו ועשו מעשה. וכך, אדם שעושה את התפקיד שלו עבור הכלל מתוך "ואהבת לך כמוך" או "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" מיד הוא מגלה את האור בעולם ומשפיע טוב על כל סביבותיו.
"נר השם נשמת אדם" כאשר האור נעדר, משתלט החושך. בהיסטוריה של העם היהודי יש ריבוי תקופות חשכה. הרב אשלג כתב על השואה עוד לפני שהתרחשה: "ענן שחור וגדול מתקרב מעל אירופה" והמליץ ליהודים לקרוא בספר הזוהר, וכך להדליק את האור. אך אנשים לא קיבלו את דבריו.
בידינו אור ואש, כל אחד אור קטן – אם אין אחדות זה אור קטן. כדי להסיר את החושך צריך אחדות. אדם צריך להיות באחדות עם הנשמה שלו ועם הפנימיות שלו וכך יהיה באחדות עם כל האחרים. כלומר צריך מאוד להימנע מכל החיצוניות והפלגנות. רק להביא את האור האישי ובמידה שכל אחד יביא את האור האישי שלו, כולנו נהיה באור. כך נשיג את הסתלקות החושך מפני האור.
חנוכה – חינוך, כיוון
חנוכה לשון חינוך הוא מתן, כיול האור של הנשמה.
בזמן חנוכה חנכו את בית המקדש, כיילו את החיבור לאנרגיה , לברכה ולאור, לכן בתפילה מתפללים לכיוון בית המקדש, למקום האנרגטי החיובי, המאוזן של בית המקדש.
שמן טמא לא נותן כיוון נכון. לאחר הניצחון במשך 7 ימים עברו החשמונאים טהרה, ולא הדליקו את המנורה מידית.
מכוון שההורג, מטמא את עצמו ועליו להיטהר מטומאת המת במשך 7 ימים. רק לאחר מכן יכלו הכוהנים לחזור לתפקידם. ביום השמיני יכלו להכין שמן זית חדש. לכן נדרשו  8 ימי נס כד השמן כדי שיוכלו להכין שמן חדש. ואכן אי אפשר לייסד ולהתחיל משהו חדש אם הראש לא במקום. בית המקדש ראש לברכה המגיעה לעם ישראל.
גילוי אורות של נס
נס – מנוסה. להרים על נס – להעלות כלפי מעלה. נס הוא מנוסה מהרצון האנוכי שהוא הכיוון הלא נכון.
מי שרוצה נס, צריך לברוח מהכיוון השגוי בו הולכים בחיים. לפעמים גם כשיודעים ששוגים, במקום לברוח מהשגיאות כמו מאש, עדיין אין לנו כוח לברוח מהן.
דוגמא לבריחה היא בריחתו של יוסף הצדיק שברח מאשת פוטיפר. יוסף נדרש להתגברות גדולה מאוד מול המבחן הזה, ובגלל שברח באותו רגע זכה ונקרא יוסף הצדיק. הוא הרוויח את הדבר האמיתי כי התגבר על הדרך והכיוון הבלתי נכון. לנו הרבה פעמים אין כוח לברוח מהכיוון הלא נכון. עד שמבינים שלא טוב לנו לוקח הרבה זמן. לפעמים הבריחה מהרע היא העניין העיקרי של חיינו. למשל, לברוח ממזון לקוי, מרכילות, מגאוות, מנזק לזולת ומשטויות. חנוכה הוא זמן לבקש נס לקבלת הכוח שנוכל לחולל ניסים בחיים שלנו. ונס הוא לברוח מהקלוקל.
נס חנוכה אישי
להבין מאיזה רצון אנוכי רוצים לברוח. להיות במקום שבו אנו מחנכים את עצמנו ולא את הזולת. לחשוב ולהחליט ממה אני רוצה לברוח. מה לעשות כמו החשמונאים? – לוותר עד הסוף. איך לחנך את עצמי? ממה בורחים השנה. מאיזה רצון אנוכי. איזה אור ואיזו בינה חדשה אני מקבל השנה. למצוא משהו גדול אשר כל החיים לא האמנו שמסוגלים. בחנוכה לבקש נס של התגברות.
*  ר' נחמן מברסלב אמר: כל עוד הנר דולק אפשר לתקן.
אופן הדלקת הנרות לפי ספרי הקבלה
1. מדליקים ליד הפתח כי נאמר "לפתח חטאת רובץ".
ליד כל פתח יש אנרגיה שלילית והמזוזה גם היא נועדה להגנה מאנרגיה שלילית. האנרגיה. כשנכנסים המזוזה נמצאת מצד ימין ובצד שמאל נמצאת האנרגיה השלילית. לכן החנוכייה צריכה להיות בצד הנגדי של המזוזה.
2. שמש כדי "שלא להשתמש בהם אלא לראותם בלבד"
תפקיד השמש להבטיח שלא נהנה הנאה פיזית מאור הנרות. הנרות הם אור רוחני והשמש הוא הורדה של אור למקום נמוך. נרות חנוכה מחזקים את הכוחות הרוחניים ולא את מודעות החומר והגוף. אין ליהנות מהנרות בדרך פיזית. למשל אם יש הפסקת חשמל הנרות משמשים לתאורה ונפגמת הרוחניות שלהם. לכן השמש הוא הנר הנותר המבצע את הפעולה הגשמית ומאפשר הנאה רוחנית מהנרות.
בחנוכיית שמן מדליקים נר נוסף, ממנו מדליקים נר ראשון ושמש ולאחר מכן מכבים את הנר שהדליק אותם.
3. הנחת החנוכייה בחלון
בעבר הודלקו החנוכיות בשמן זית בלבד והשמן היה מצרך יקר. לא כל אחד יכול היה לאפשר זאת לעצמו. וכדי שחסרי אמצעים יוכלו לברך בכל זאת הונחו החנוכיות ליד חלון וכך כל מי שעבר ברחוב יכול לראות חנוכיה ולברך, להתחבר לאור המיוחד הזה.
4. אופן הדלקה
לא משנה היכן השמש נמצא.
כל הנרות באותו גובה כי רוצים לגלות את האור עם כיוון לסלק חושך ושליליות, כאמור "לפתח חטאת רובץ".
בלילה ראשון מדליקים את הנר הרחוק מהפתח.
בלילה השני מדליקים את נר ליד הרחוק מהפתח וחוזרים לראשון. בשלישי נר שלישי וחוזרים לשני ואז לראשון. ביום השמיני מדליקים את הנר הסמוך לפתח, חוזרים לשביעי, שישי עד לראשון., כל יום מגלה אור חדש וחוזר לאור של יום קודם.
הפתח הוא גם ברובד הפנימי שלנו, במודעות, וגם ברובד החיצוני ליד הפתח של הבית.
5. זמן הדלקה
היום מתחיל עם השקיעה והוא ראשית החושך.זה הזמן ההדלקה, זהו הפתח ליום חדש, והדלקה נועדה לגרש את החושך.
6. התבוננות
כדי שהאור יחדור לנשמה נדרש משך זמן של כחצי שעה. כדאי לשבת ליד הנר במשך כחצי שעה ולעשות מדיטציה.
שמות הבורא והתדרים
מראה עיניים משפיע על הנשמה. למשל סרט עצוב וסרט שמח. וכך גם צירופי האותיות בעברית משפיעים. הצרופים הם ברובד מאוד גבוה וגם אם לא מבינים אותם השפעתם רבה. גם אור הוא תדר וגם לאור יש השפעה. כך למשל נצבעים בתי חולים, חדרי ילדים וכו' לפי השפעת התדר המבוקש.
חשוב לדעת שגם אם לא מבינים את הצרופים האורות משפיעים מאוד על הנשמה.
יוד הי  ויו  הי =  מכבי = 72- מי כמוך באלים יהו"ה: המכבים ידעו להתחבר לצירופי שמות ופעלו בעזרת צרופי השמות.
ברכות חנוכה ומדיטציה (לפי הדפים עם הכוונות שחולקו בסניפים)
1. לשם יחוד:
מתחילים בטור ימין בדף ראשון: לשם יחוד שהוא הכנה להדלקת נרות.
2. ברכות
עוברים לדף שני – ברכות וקוראים ברכה ראשונה "צוונו להדליק נר חנוכה…"
3. להדליק נר חנוכה נ.ח.ל.
ראשי תיבות נ.ח.ל. הוא שם קדוש, לכן המילה "של" מפריעה לחיבור ולא אומרים את המילה (של).
4. התכווננות
מטרת הכוונות היא להתחבר לאור חנוכה והברכה היא החיבור. השימות הם כמו קוד כניסה לאתר ברשת. הקוד הוא בברכה אבל יש יותר  פנימיות.
5. סריקה
קוראים ברוך אתה השם… שם השם…. עוצרים וסורקים את השמות. הראיה משפיעה על הנשמה. כמו בר-קוד בסופר למוצר מסוים, השמות הן בר-קוד של תדר מסוים. כאן זה תדר אורות חנוכה.
מסתכלים בלי לבטא. ממשיכים הלאה.
6. להדליק
עוצרים ומסתכלים על הצירופים, הגימטרייה של כל האותיות הוא הגימטרייה של המילה להדליק.
לא מבטא בשפתיים אלא רק מסתכלים.
7. ברכה והתכוונות
ממשיכים כל ברכה עם הכוונות שלה דרך האותיות המיוחדות לה.
גימטריות נוספות
נר = 250
נחו מאויביהם בכ"ה בכסלו: כ"ה = 25. בפסוק שמע ישראל יש  25 אותיות.
כ"ה –  כינוי לשכינה. ונאמר "כה תברכו".
במדיטציה של המילה  נר יש 25 אותיות אשר מגיעות לשלמות ביום 25 בכסלו.
בכל יום אחת האותיות של כסלו מאירה. ואז אפשר להתחבר לכל השמות.
נר ראשי תיבות  נשמה + רוח, הדלקת נר הוא הדלקת אור הנשמה בפנימיות.
בברכה אומרים נר ומסתכלים על כל האותיות.
חנוכה
בסיום ברכה ראשונה יש צופן, להסתכל על אותיות מה"ש ולבקש רפואה.
להמשיך לברכה שניה ושלישית ובכל ברכה להסתכל על השמות.
8. שהחיינו
ביום ראשון אומרים גם שהחיינו ואז מדליקים את הנר הראשון.
בשאר הלילות מדליקים את הנרות אחרי ברכה שנייה.
9. פרקי שירה
לאחר קריאת כל הברכות וההדלקה, חוזרים לדף ראשון ושרים הנרות הללו ומעוז צור.
10. פרק ל' תהילים
לסיום קוראים פרק ל של תהלים מזמור שיר חנוכת הבית לדוד.
חיבורי אורות
"הנרות הללו" מחבר לאור בינה
"מעוז צור" מחבר לזעיר אנפין
"מזמור שיר" מחבר למלכות.
11. מדיטציה או לימוד ליד הנרות
מה"ש – רפואה
להתבונן בנרות, לזמן את האור, להזרים אור לכל איברי נפש וגוף.
מרגישים שהאור ממלא אותנו.
מעבירים אור רפואה לאנשים אחרים.
לל"ה – רחמים
לבקש רחמים גדולים
לבקש נס במקום שצריך כדי ליצור נס בחיים שלי , לברוח מהדבר שמזיק לי בחיים.
לבקש כי אם לא מבקשים לא מקבלים
היהודי צריך לבקש ברכה יום יום. לרפואה, לפרנסה, לילדים.
יש לבקש ממי שיכו לתת ונותן באמת. רוצים לחנך אותנו לבקש רק ממי שיש לו הכל.
האמונה שואפת להרגיל אותנו לבקש.
הבקשה היא הודאה שאנחנו מוותרים על האגו , הכרזת הבנה שבלי העליונים אי אפשר.
ביהדות כל יום צריך לבקש על הכול. אפשר לבקש מהלב ולאו דווקא בתפילה סטנדרטית הכתובה בסידור.
לבקש גם עבור הכלל וגם לנו.
בברכת חג אורים שמח לכל בית ישראל