זווית ראייה של אדם

כאשר מקר טוויין היה בן 16, הוא חשב שאביו טיפש; כאשר היה בן 30, חשב לעצמו כי אביו החכים קצת; כאשר מרק טוויין היה בן 40, חשב לעצמו כי אביו חכם.
הנמשל, המובן מאליו, הוא היכולת של מרק טוויין להבין את אביו היא שעברה שינוי ! אנו לא שונים ממרק טוויין. במרבית מהמקרים אנו חושבים שה"זקנים" שלנו אינם במודה, הם לא יודעים ולא מכירים את המציאות המודרנית.
הרבה פעמים אנו מצטערים שלא למדנו מחכמתם של "הזקנים" כאשר היינו צעירים יותר. לא כדאי להיות כמו אותה סבתא שאומרת "לו הייתי צעירה, הייתי חייה את החיים אחרת". כדאי לנו ללמוד מהחכמה של ה"זקנים", מוקדם ככל האפשר.

יש לנו, ביהדות, חכמה גדול מאד. לא לחינם "חכמת הקבלה" נקראת חכמה!
התורה כתובה בצופן חכם מאד וכדאי לנו באופן אישי, על מנת לשפר את החיים שלנו באופן פרקטי, ללמוד מהחכמה הקיימת בה. אדם משכיל מוכן לשמוע כל רעיון ואז לשאול את עצמו:
האם מה ששמעתי יעזור לי לחיות חיים יותר טובים, או לא?
אם התשובה היא "כן", ישתמש במה שלמד, ואם התשובה היא "לא", אז לא ישתמש. באם אני אדם סגור, אני אפילו לא אקשיב.
חברת נעלים גדולה באירופה שלחה נציג מכירות לאפריקה. לאחר יומיים, הנציג יצר קשר עם החברה: "לאף אחד אין פה נעליים. אין לי מה לעשות פה". החברה החזירה את הנציג ולאחר זמן מה שלחה נציג אחר. זה התקשר נפעם: "תשלחו את כל המחסן, לאף אחד אין פה נעליים"!
אנקדוטה קצרה זו מלמדת אותנו כמה דברים:
בחיים צריך להיות פרקטי, והדבר תלוי גם בזוית הראיה שלנו, להפיק תועלת מדבר כל שהוא , תלוי בזוית הראיה שלנו!
בספר הזהר עם פרוש הסולם, פרשת ויקרא סעיפים קמ"א – קמ"ב, כתוב: "כי כל הישוב מתגלגל בעיגול ככדור, אלו למטה ואלו למעלה…" וממשיך "ע"כ יש מקום יש מקום בישוב, שבעת שמאיר לאלו שבצד זה של הכדור, הוא חושך לאור, שבצד זה של הכדור ונמצא שלאלו יום ולאלו לילה, ויש מקום בישוב כולו יום ולא נמצא בו לילה רק בשעה אחת קטנה…"
מכאן אנו רואים שכבר לפני למעלה מאלפיים שנה מתועד שהעולם עגול.
אגב, יש מקורות קדומים יותר, אחד מהם הוא ספר היצירה.
ספר הזהר, שהוא למעשה פירוש לצופן של התורה, מגלה תגליות שהתגלו לעולם המערבי בשלב הרבה יותר מאוחר. לכן, שוב, התורה למעשה היא צופן.
מה נפיק מהצופן הזה תלוי בזוית הראיה של הצופה !
יום אחד הגיע לעיר לונה פארק נודד. הילדים יצאו בהתלהבות וביניהם היה ילד כושי. הם הגיעו לליצן שהיה מנפח בלונים ומשחרר אותם מעלה מעלה.
הוא ניפח בהליום בלון ירוק ושחרר אותו, בלון צהוב ושחרר אותו, וגם בלון אדום וכחול, ניגש הילד הכושי ושאל את הליצן
"תגיד לי, גם בלונים שחורים יכולים לעלות מעלה?"
ענה לו הליצן "בני, זה לא מה שבחוץ שקובע אם הבלון עולה, זה מה שבפנים!"
בתורה יש חיצוניות ופנימיות, סיפורים וצופן. בספר הזהר עם פרוש הסולם, בפרשת בהעלותך סעיף י"ג כתוב: "… כי התורה שהיא כלל עליון, אף על פי שיוצא ממנה סיפור אחד פשוט, ודאי אינו בא להראות על סיפור ההוא, אלא להראות דברים עליונים וסודות עליונים…".
פרשיות השבוע מורכבות מפסקאות, פסוקים ומילים המהווים, למעשה, תדר של אור וכוח המתגלה באמצעותם על מנת לעזור לנו באותו שבוע ספציפי. כאשר אנו יודעים את המשמעות הפנימית, אנו מסוגלים להתחבר דרך אותם מילים ותדרים לכוח הקיים ביקום. ידע = תקשורת.
למי צלצלו הפעמונים?
שום אדם אינו בחינת אי , כל- כולו לעצמו . כל אדם הוא חלק מכלל היבשה , מכלל העולם . רגב אדמה שנחשול של ים סחפו , הרי זה כאילו נתמעטה דמות הארץ , משל אותו רגב צוק-איתנים היה , קניין-נחלה שלך .מותו של כל אדם מחסר וגורע הימני , כיון שכלול אני בתוך כלל האנושות . לפיכך , לעולם אל תבקש לדעת למי צלצלו הפעמונים. לך הם מצלצלים ".