פרשת בלק

בלק, מלך מואב, רואה את ההיערכות של בני ישראל לקראת הכניסה לארץ ישראל ומבין, ימי שלטונו ספורים מאד. מה הוא ראה? ספר הזהר מסביר שהוא נקרא בן ציפור מכוון שהייתה לו ציפור עשויה מזהב שחזרה אליו כמה פעמים ביום וסיפרה לו את כל המתרחש בעולם סביבו. היא סיפרה לו שבני ישראל מוגנים בזכות טבעת אנרגטית שלא מאפשרת לשום כוח שלילי לחדור פנימה.
בלק היה מכשף גדול וכוחו היה בפה שלו. הוא ידע לקלל. הוא ידע להכניס את כוח הכישוף דרך הקללה. אבל הוא הבין שכוח הקללה וכוח הכישוף לא יצליחו לחדור את מעטה ההגנה של בני ישראל. הציפור סיפרה לו גם שיש לבני ישראל מנהיג שכוחו עצום ובזכותו מתקיים מעטה הגנה. הוא מחליט לגייס במלחמה הזו מכשף גדול נוסף ששמו בלעם. כוחו של בלעם היה בפה בקללות ובהטלת עין הרע.
מה זה עין הרע?
למדנו ששום דבר בעולמנו אינו שלנו עד שלא נשלם עליו את מלא ערכו "אין ארוחות חינם". איך נשלם עבור כוח החיים שהבורא נותן לנו? איך נשלם עבור הבריאות שהבורא מקיים בתוכנו כל הזמן? איך נשלם עבור הילדים שלנו? מובן שכל מה שיש לנו הוא בגדר מתנה שהבורא נותן לנו בתקווה שיום אחד נעריך את מה שיש לנו ונצדיק את זה על ידי נתינה ועל ידי עבודה רוחנית למען הזולת. אבל זה לא קורה!! חכמת הקבלה מגדירה את הרע בתור רצון עצמי, אנוכי . רשע הוא מי שפועל מתוך הרצון של עצמו בלבד. למדנו גם שהעיניים הם החלונות של הנשמה. דרכם אנחנו משדרים את התדרים של הפנימיות שלנו ומושכים אנרגיה אל תוך הפנימיות שלנו. לכן, הוראת המקובלים היא לא להישיר מבט אל עיניו של מישהו אחר ולא להסתכל על דברים שיש בהם שליליות. מעטה ההגנה על מה שיש לנו הוא מאד שברירי וארעי מכוון שהוא לא נבנה בזכות כך שהרווחנו את מה שיש לנו. ניתן לחדור אותו בקלות על ידי הרצון העצמי של מישהו אחר, ואפילו מישהו שאוהב אותנו. באותה עת שזה קורה השליליות חודרת ומקלקלת ואף מעלימה את מה שיש לנו. איך להתגונן?
א. להעריך את מה שיש לנו באמת ולהבין שהוא ניתן לנו רק כדי לסייע לנו בעבודה הרוחנית. ב. הקריאה בספר הזהר מחברת אותנו לכוחו של רבי שמעון שיכול להגן עלינו מפני העין הרע ובתנאי שנהיה שליחים שלו ושל הבורא להביא את האור והלימוד הרוחני לכל מקום בעולם כפי שכתוב בספר ישעיהו הנביא (י,ח) "ואשמע את קול אדני אומר את מי אשלח ומי ילך לנו. ואומר הנני שלחני".  זו היא הסיסמא שאנחנו חייבים להתעורר איתה כל בוקר כל רגע ביום.
בלק היה צריך את כוחו של בלעם כדי לנקב את מעטה ההגנה של ישראל ובכך להכניס את כוח הכישוף שלו. כוחו של בלעם היה עצום. בתורה כתוב (דברים לד,י) לא קם נביא עוד בישראל כמשה..". חכמנו ז"ל הסבירו שבישראל לא קם עוד נביא כמשה, אבל באומות העולם כן היה והוא בלעם שמשך את כוחו העצום ממערכת הטומאה.
מה שמתבהר כעת הוא שמדובר כאן במלחמת עולמות רוחנית, שהייתה מחווירה את מיטב יצירותיו של סטיבן ספילברג, בין מערכת הקדושה שאליה היה מחובר משה למערכת הטומאה שאליה היה מחובר בלעם. תוצאות המלחמה תכריע את הכף להמשך קיומו של העולם.
בלעם לא מצליח להכניס את כוח העין הרע ואומר לבלק (כג,ח) "מה אקב ולא קבה אל".
שני המכשפים מחליטים על אסטרטגיה שונה. הם מבינים שככל שישנו כוח של אחדות כלשהו בין בני ישראל ומשה, כוחו של משה יכול להגן עליהם. הם שולחים את בנותיהם לפתות ולהתערבב עם העם. כולם מתלהמים וחוגגים את מנעמי האומות. מעטה ההגנה קרס וניתן לקרוא על הצרות שבאו בעקבות זה בפרשה. מגפה פורצת ומכלה רבבות.
מה הכוח המשולב ששימש אותם כדי לנצח? שילוב שתי האותיות הראשונות של שמותם הוא "בלבל" ואילו שילוב האותיות הנותרות הוא "עמלק". כעת התמונה אמורה להיות הרבה יותר ברורה.
בני ישראל לא היו אפילו מודעים למלחמת העולמות האנרגטית שמתרחשת. כל אחד חי את העולם האישי שלו ועסק בעיסוקיו. וזה לגיטימי אילו היו ממשיכים לזכור שרק זכותו של משה רבנו היא זו שהגנה עליהם. ברגע שהבלבול הזה נכנס וכוח הספק (שמיוצג על ידי עמלק) נכנס, כל מערכות ההגנה קורסות. כוח הכישוף נכנס. כל עוד כוחו של האור מגן עלינו, אז אפילו הקללה הופכת לברכה, כפי שקרה הקללות של בלעם הפכו לברכות.
בקריאת הפרשה הזו נוכל להתחבר שוב לכוח שיכוללהפוך את הקללות לברכות בחיים האישיים שלנו.
איך בא לידי ביטוי כוח הכישוף והבלבול היום בחיים שלנו? בפירוש ספר הזהר לפרשה (סעיף ג) כתוב "ומה שמו של הציפור הזה? ידוע". האשליה שחי בה בלק היא מתוקף זה שכל הידע שהיה לו היה ידוע (מלשון עבר) כמו ההסתמכות שלנו על החדשות בטלביזיה ובאינטרנט שהם תמיד על משהו שכבר קרה ונשלם. זה הוא כוח הכישוף הכי מסוכן. אנחנו חיים בתוך מציאות של תוצאות, של כישלונות שכבר יצאו לפועל ולא את המציאות של משה רבנו שהיא מציאות של ספירת דעת שאליה הוא היה מחובר, של הכתבת התוצאות, של עיצוב המציאות. אנחנו בידיים של החושך הרוחני שבלק ובלעם הצליחו להחדיר אל תוך התודעה של בני ישראל ושל העולם. אז, כשמחלה באה, זה לא משהו חדש. זו היא תוצאה של הידוע, כי אנחנו עיוורים בהסתכלות הרוחנית שלנו ולא ראינו את המחלה נרקמת כתוצאה מהאגו שלנו והרצונות האנוכיים שלנו.
לכן, הפרשה הזו "תמיד נקראת בחודש תמוז, מזל סרטן" כדי לעזור לנו להתחבר למודעות הנכונה ולהדוף את הבלבול של החודש הזה ואת מחלת הסרטן ששורשה הוא תמיד בחודש הזה.
בפרשה הזו משה נלחם על החיים שלנו. מי זה משה? הוא הכוח של הפנימיות של התורה. הוא הכוח של יישום המודעות של הקבלה. הוא הכוח שאנחנו מתחברים אליו בקריאה בספר הזהר ומספרי המקובלים. לכן, על ידי קריאת הפרשה הזו אנחנו רוצים לפתוח את העיניים הרוחניות שלנו כדי לראות ולהבין שאנחנו מכושפים על ידי הרצונות האנוכיים שלנו וחוסר האכפתיות שלנו למה שקורה מסביב. אנחנו לא רואים שהעבודה הרוחנית והלימוד הרוחני שלנו , ובעיקר הקריאה בספר הזהר, אינן אופציות אלא הכרח כדי לשרוד. הקריאה הזו יכולה לחבר אותנו לדעת של משה רבנו ולכוח ההגנה של האור.
בפרשה גם מסופר על האתון של בלעם שמדברת אליו. מוסבר בספר הזהר שביום השישי אחר הצהרים בזמן בריאת העולם,נבראו כל התנאים המוקדמים שהבורא התנה עם הבריאה כגון קריעת ים-סוף,השמש שעמדה דום בגבעון, שהאדמה תבלע את קורח ועדתו וכן שהאתון של בלעם ידבר.
זאת אומרת "הכול צפוי והרשות נתונה" היה צפוי שקורח יבלע באדמה. אם כן אז איפה הבחירה החופשית? הייתה לקורח הבחירה לא להיכנס למחלוקת עם משה! במידה והוא היה בוחר לא לחלוק, הגורל שלו היה משתנה!
בפרשה זו אנו רוצים לחזק את ההבנה והידיעה שלנו שעל ידי חשיבה דיבור ומעשים חיוביים אנו משפיעים על גורלנו לטובה!