חכמינו זיכרונם לברכה אמרו: "מי הוא גיבור? הכובש את יצרו".  במשפט הזה הם סיכמו את תמצית העבודה הרוחנית המוטלת על כל אחד מאתנו והיא להכניע את הרצונות האנוכיים שלנו ולהפוך אותם לרצונות לקבל על מנת לחלק ולהשפיע, ככל שאנו מתקרבים ליעד הזה, כך מתגלה לנו יותר החזון שלשמו "הסכימה" הנשמה להתגלגל לעולם הגשמי, במצב הזה מתגלה לנו כוח הבורא ואנחנו הופכים להיות צינורות להעברתו ולגילויו בעולם.

המדרש מספר שאברהם אבינו, בצעירותו, חקר בצורה נוקבת את אמיתות העבודה זרה, אביו שסחר בפסלים לעבודה זרה.

אברהם אבינו הבין שרק על ידי שינוי פנימי אמיתי יכול האדם להגיע למקום שבו הוא  השולט בגורלו, הוא ריסק את הפסלים של העבודה הזרה במטרה להוכיח ששום דבר נורא לא יקרה ושום דבר לא ישתנה.

בכל זאת משהו ייסודי אכן השתנה, הוא קיבל קריאה מהבורא שהנחה אותו "לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך", ספר הזהר מסביר לנו שאברהם הוא שם צופן לנשמתו של כל אחד מאיתנו כשהיא יוצאת למסעה בעולם הזה. הערך המספרי של אברהם הוא 248 וזה מספר האברים בגופו של האדם. ספר הזהר בפירושו לפרשת פנחס, מפליג בתיאור התפקיד הרוחני של כל אברי הגוף. כל איבר הוא רק השתקפות של אחד מהיבטי הנשמה שהאיבר הפיזי בא לשרת אותה ולהעביר לה אנרגיה וניזון על ידה.

מסעו של אברהם הוא המסע של כל מי שרוצה לצאת לדרך הרוחנית ולהתקרב לאורו של הבורא. לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך היא היציאה ממבוך העברים שבו אנחנו נמצאים כל הזמן. אנחנו קמים בבוקר וחיים את החיים שלנו בצורה מתוכנתת שחומקת מכל שינוי מהשגרה שתגרום לנו לאי נוחות. ממולדתך, היא היציאה מהזוהמה של הרצונות האנוכיים שאיתה נולדנו כפי שכתוב בפרשת בראשית: "לפתח חטאת רובץ". מבית אביך, היא ההיפרדות הרגשת הביטחון שאנחנו מרגישים בסביבה שלנו ושגורמת לנו לשכוח שרק באחדות עם הבורא נוכל להיות מוגנים באמת.

באמצעות הקריאה הזו אנחנו רוצים לקבל את הכוח לצאת ממסגרת המוגבלות האישית והתודעתית שלנו! אנחנו רוצים את הכוח להיפרד מהגאווה ומהשליליות של הרצונות האנוכיים שלנו שמפרידים אותנו מהבורא.

רק אז יתקיים בנו גם "כל מברכך ברוך וכל מקללך ארור".

אברהם אבינו מגלה שאי אפשר להמשיך את עבודתו הרוחנית בלי להיפרד מלוט שהוא סמל השליליות שאיתה אנחנו נולדים. אברהם מקבל מייד לאחר מכן הבטחה מהבורא שכל הארץ תהיה שייכת לו ולזרעו.

אברהם "מזכיר" לבורא שאין לו בנים מכוון שאישתו, שרה, עקרה. המדרשים מלמדים אותנו שאברהם היה אסטרולוג מהשורה הראשונה בהיסטוריה וידע על פי מפות הכוכבים שלא יהיו לו ילדים. הבורא מוציא את אברהם החוצה (טו,ה) ואומר לו הבט נא השמיימה וספור את הכוכבים. כה יהיה זרעך…".

החוצה? לאן? שואלים המפרשים. רש"י והזהר מסבירים שהוציא אותו מהאיצטגננות שלו או מהתקיעה באמונה שגורלו של האדם מוכתב מראש ושאין סיכוי לשינוי. ספר הזהר מסביר שהבורא אמר לאברהם שבסוד שמי, שהוא הנוקבא, תוכל להיות אב לבן. אברהם מקבל את סוד השליטה של האותיות העבריות בכוכבים ובמזלות ומקבל את הנוסחה לשליטת האדם בגורלו. את כל זה כתב בספר יצירה, הספר הקבלי הכי עתיק והכי מתומצת.

ניתן למצוא הסבר מפורט על כל המזלות ודרך השליטה בהם ובחיינו בכל אחד מהחודשים בדף גלגל המזלות.

הבורא כורת ברית עם אברהם ועם הדורות שיצאו ממנו ולשם כך מנחה אותו לימול את עור ערלתו ואת ערלת בניו. הבורא גם מוסיף את האות "ה" לשמו של אברהם ומשנה את האות "י" לאות "ה" בשמה של שרה. האות "ה" היא האות השולטת במזל טלה ובחודש ניסן שהוא ראש לחודשים. האות "ה" מייצגת את המודעות של בינה או של עולם הבריאה. בעצם יש באות "ה" את הכוח של בראיה מכוון שבחודש ניסן נברא העולם. וגם כתוב בפרשת בראשית (ב,ד) "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם". האות "ה" במילה בהבראם היא קטנה כדי להורות שהבריאה הייתה מתוך הכוח של האות "ה". המילה בהבראם היא, בחילוף אותיות, באברהם. מובן מכון שהוספת האות "ה" לשמו של אברהם משנה את כל מאזן הכוחות ביקום ונותן לכוח החסד שליטה על הבריאה. זה הוא הכוח שממנו אנחנו מושכים כשאנחנו פועלים מתוך חסד ואהבה.

מה שקרה גם הוא ששרה הפרישה אות "ה" אחת משמה ובכך גם היא קיבלה את הכוח של בינה. זה מלמד אותנו שיעור חשוב שכוחו של גבר להוציא לפועל את הפוטנציאל האמיתי שלו טמון בכך שיסכים שכוח ההוצאה לפועל יהיה בידי אישתו שהיא המלכות שלו.

ניתן לקבל מהקריאה הזו את הכוח להגביר את השליטה בגורל שלנו ובהוצאה לפועל של הפוטנציאל שלנו. עקרות איננה רק חוסר יכולת להוליד. מאמצים יכולים להיות גם עקרים. גם מערכות יחסים יכולות להיות עקרות. בעזרת האות "ה" שמופיעה בשמם של אברהם ושל שרה אנחנו רוצים לפתור את כל היבטי העקרות בחיים שלנו.

אברהם נימול בפרשה זו. סוד המילה הוא הסרת האחיזה של 4 סוגי קליפות קשות שיכולות לחסום את כוח החיים ולהעיב על התפתחותו הרוחנית של האדם. שמם של הקליפות האלה הוא, וחשוב מאד לכוון עליהם ולהזכיר אותם בזמן ברית המילה לילד: ענן כבד, רוח סערה, אש מתלקחת וקליפת נוגה. על ידי ההשתתפות בטקס ברית המילה ובסעודה אנחנו מסירים מאיתנו קליפה שנקראת ערלת הלב שמכסה על ניצוץ אורו של הבורא בתוכנו. על ידי הקריאה הזו אנחנו נכוון להסיר את ערלת הלב ונפתח פתח לאורו של הבורא שיאיר דרכנו באהבה לכל אדם.