ראש השנה וחג שבועות
בעצרת על פירות האילן (משנה ר"ה טז ע"א)
המשנה מלמדת שחג השבועות נכלל בין ראשי השנה – "בעצרת על פירות האילן". עץ השדה רומז לאדם עצמו, והפירות הם המצוות (וגם הילדים של האדם). אם בראש השנה אנו נידונים על החיים, הרי שבשבועות אנו נידונים על החלק שנזכה לו בתורה בשנה הקרובה.
כתב השל"ה הקדוש:
"ודע כי כמו שבראש השנה רצה הקב"ה להשגיח ולדרוש מעשה האדם, כן רצה ביום מתן תורה להשגיח ולדון על פירות אילנות העולם, ופירות האילן הם הנשמות, והדין ביום זה הוא על שביטלו עצמם מן התורה, והוא אומרם על פירות האילן שלא הושלמו כראוי".
וכן ידוע מה שכתוב בשער הכוונות, שכל מי שבליל שבועות לא ישן כלל ויהיה עוסק בתורה – מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק, והוראת חיי האדם הוא בלילה הזה.
ממילא, אם נאמר שבשבועות נידונים על תלמוד תורה, הרי שהוא דומה לראש השנה – שבו ניתנת לנו האפשרות לזכות לכל ענייני העולם הזה: בריאות, פרנסה ושמחה – מאחר שהם משפיעים על כמה ואיך נוכל ללמוד תורה במשך השנה.
מן האמור מובן כי הדין של חג השבועות, שמכריע מה יהיה חלקנו בתורה, קובע גם את ההתרחשויות הגשמיות של חיינו, ואת כל הכלים שיינתנו לנו ללמוד תורה כראוי. הוא גם לוקח בחשבון אם כל הברכה שקיבלנו במשך השנה – בגשמיות, ברוחניות ובבריאות – אכן נוצלה למען לימוד התורה, או חלילה להיפך.
מכאן שחג השבועות נעשה כעין "ראש השנה קטן", שבו הקב"ה מחליט על חלקנו בתורה, וגם על כל העניינים הגשמיים שיסייעו (או חלילה ההפך) בלימוד התורה.
מסבירים החכמים את הנאמר: "תכלה שנה וקללותיה" – ולכן קוראים את הקללות שבפרשת כי תבוא לפני ראש השנה, כדי לסיים עם קללות השנה שחלפה. ובדומה לכך, לפני חג השבועות קוראים את הקללות שבפרשת בחוקותי, בכוונה ש"תכלה שנה וקללותיה", שכן דין שבועות משפיע על חיי האדם גם בפשטות, כמו שכתוב בשער הכוונות.
ולפי הבנה זו, ראוי – כפי שנוהגים לפני ראש השנה – לערוך פדיון נפש להסרת דינים לקראת יום הדין. כך גם לפני חג השבועות, מומלץ לערוך פדיון נפש.
תגובות אחרונות