מגזין אינטרנטי מספר 52   פרשת פנחס  תמוז  תשע"ז

שלום לכל אוהבי/חברי מרכז מיכאל

תגובות (במייל חוזר) לדברים הנכתבים, יתקבלו בברכה.

פרשת פנחס

הפרשה עוסקת במצב של פנחס ובני ישראל לאחר המגפה, בתחילה יש את הבטחות הבורא והברכות לפנחס ובהמשך על מנת לחדש את כוח הברכה שאבדה מבני ישראל עקב הפיתוי לבנות מדיין ולעבודה הזרה שלהן, מונים שנית את בני ישראל ולמעשה מחברים אותנו מחדש לכוח הברכה.

בהמשך בנות צלופחד מבקשות נחלת אביהן ויוצרות "פסק תקדימי" בנושא ירושת נחלה של בת, הן האמינו שמגיעה להן נחלה על מנת להמשיך את הברכה למשפחה, דבקו באמונתן והשיגו את המטרה, מכאן אנו לומדים גם מה שעל פניו יכול להראות לא הגיוני יתכן והמציאות תשתנה בעקבות מעשה בני האדם ותתגלה קביעה אלוקית חדשה, שלא היתה בנמצא עד אז.

משה מתבשר שהגיע זמנו ללכת ויהושע מתמנה כממשיכו.

לסיום מתוארים קרבנות כול החגים, יש בשבת זו חיבור לכוח כול חגי ישראל בקפסולה, במרוכז.

לסיום אזכיר שכוח מיוחד לרפואה מתגלה בחודש זה ובפרט בפרשת פנחס, אנו מאחלים רפואה שלמה לכול חולי ישראל

בברכה

הרב יחזקאל

 

פרשת פינחס והפטרת ירמיה

השנה פרשת פנחס נקראת אחרי י"ז בתמוז (אחרי תחילת בין המיצרים שהם תקופה של ג' שבועות).לו הייתה הפרשה נקראת לפני התאריך הנ"ל ההפטרה הייתה מספר מלכים בעניין אליהו פרק י"ט. אבל מכיוון שהיא חלה בשבת הקרובה כ"א תמוז ההפטרה הצמודה לה היא ירמיה פרק א'. זהו פרק הקדשת ירמיה לנבואה.

שלוש הפרשיות דפורענותא נקבעו איפוא שלא בקשר לפרשיות השבתות אלא בהתאם לאווירה הקודרת של השבועות שבין י"ז בתמוז לט' באב.

כך שאל לנו לחפש את הקשר הישיר בין פרשת פנחס להפטרה מירמיה א'.

יחד עם זאת מכיוון שהתנ"ך (מבחינתי לפחות) הוא כולו אחד ניתן למצוא קשר בין הפרשה להפטרה.

לפי גלגולי נשמות של האר"י הקדוש, זמרי מתגלגל באחאב מלך ישראל וכזבי מתגלגלת באיזבל אשת אחאב. אליהו הוא גלגול של פנחס. כלומר: זמרי כזבי פנחס הנקראים בפרשה שלנו, ממשיכים את הסיפור/התיקון להפטרה במלכים י"ט בדמותם של אחאב איזבל ואליהו. לטעמי זה החיבור העמוק בין ההפטרה במלכים בעניין אליהו הבורח מאיזבל ואחאב.

ירמיה הוא גלגול של משה ולכן ההפטרה שלאחר י"ז בתמוז היא סיפור הקדשת ירמיה לנביא. אם אתם זוכרים שני הנביאים כל אחד בעתו מקבלים את הנבואה מהבורא ישירות, שניהם מסרבים, שניהם פוחדים מתגובות העם, זאת לא נכתב אלא, הבורא הבוחן לב וכליות מבטיח להם הגנה. (כך גם לשלשת האבות).

לעומת זאת בפרשה מודיע הבורא למשה על כך שהוא עומד לסיים את תפקידו וחייו (פרק כז' פס' פס' 13 ) וירמיה רק מתחיל את ייעודו כנביא.

האמת שלא התכוונתי ללכת לעניין גלגול הנשמות. אך כשהתחלתי לכתוב, הדברים צצו בראשי, הסקרנות השתלטה עלי .(לא במקרה אני מגדלת חתולים שדרכם להיות סקרנים) ובדקתי אותם .

  • קשה לי להאמין שבגלל שאלו ההפטרות לשלשת השבועות של בין המצרים לא יהיה

     קשר בינן לבין הפרשות.

ב.         רציתי לבדוק ולהיווכח שנית. האם התנ"ך הוא באמת אחד?

ג.          למה זה חשוב? כי גם את כוח האחדות אנחנו לוקחים מהספר המופלא הזה.

ד.         שוב ללמוד ששום דבר אינו מקרי, רק אנחנו מגבילים את ראייתנו, ולכך שלכל אחד יש תפקיד ויעוד. משה החל נבואתו כשהיה בן שמונים. ירמיה נולד נביא. ואנחנו, כל אחד בזמנו, אם רק נקשיב לעצמנו נדע מהו ייעודנו . מתי להתחיל וחשוב מכך מתי לסיים.

אנשים יקרים

עדיין לא מאוחר. עדיין אפשר לגלות את יעודנו, למלא את סקרנותנו בקדושה ולקוות לשלום שיבוא.

שבת שלום הרבה בריאות

צמרת

 

 

*תוכנית לימוד חדשה באמצעות האינטרנט – לפרטים לחצו כאן

http://www.michael-center.com/?page_id=7585                                                                       

*לזמני השבת לחצו על הקישור המצורף

                                                                           http://dat.gov.il/Pages/ShabathTimes.aspx 

מרכז מיכאל – בית ללימודי יהדות ורוחניות – רחוב אחוזה 117 קומה ב' רעננה

054-6365057      ת.ד. 145 רעננה 4310101