מגזין אינטרנטי מספר 49   פרשת קרח  תמוז  תשע"ז

שלום לכל אוהבי/חברי מרכז מיכאל

תגובות (במייל חוזר) לדברים הנכתבים, יתקבלו בברכה.

 

פרשת קרח

הפרשה עוסקת בהרחבה בסיפור קרח ועדתו, שורש המחלוקת לפי רוב המפרשים קשור לקנאה המתעוררת בליבו של קרח כתוצאה מכך שמשה לא ממנה אותו לתפקיד שלדעתו שיך לו.

ספר הזוהר בפרשה מציין שקרח רצה משהו שלא שייך לו, ומסכם בכך שכאשר אדם חפץ במשהו שלא שייך לו הדבר יגרום לכך שאת שיש לו יפסיד ואחר לא ירוויח.

האם יש לך קנאה?

האם קנאה חיובית או שלילית?

האם את/ה מסוגלים באמת לפרגן לזולת?

קנאת סופרים מהווה מידה חשובה ביותר להתפתחות רוחנית, לעומתה הקנאה השלילית מורידה את האדם לשאול תחתית, במה את/ה בוחרים?

בברכה

הרב יחזקאל

 הקשר בין פרשת קורח להפטרת קורח שמואל א' יא ' יב'

הפטרת השבוע, פרשת קרח, היא משמואל א'. היא מתארת את פרידתו של שמואל מתפקידו כשופט. לאחר שהכתיר את המלך פונה שמואל אל העם ואומר: "הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו, את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי, ואת מי עשקתי, את מי רצותי ומיד מי לקחתי כופר ואעלים עיני בו, ואשיב לכם. ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו ולא לקחת מיד איש מאומה".

הדברים אינם יכולים שלא להזכיר לנו את דבריו של משה אל ה' לאחר טענות בני קרח: "ויחר למשה מאד, ויאמר אל ה' אל תפן אל מנחתם, לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעותי את אחד מהם."

לכאורה גם משה גם שמואל אינם משיבים ממין הטענה, בני קרח יצאו נגד מנהיגותו של משה בטענה: "כי כל העדה כלם קדושים ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל ה'" ומשה מציג את יושרו האישי. גם אצל שמואל אין העם מטיל בדבריו דופי ביושרו של שמואל. לאחר שמסופר על בני שמואל: ולא הלכו בניו בדרכיו, ויטו אחר הבצע, ויקחו שוחד ויטו משפט" אומר העם לשמואל: הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך, עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים". דבריו על יושרו האישי אינם נראים קשורים לטענה. כאשר באים דתן ואבירם ובני קרח וטוענים נגד מנהיגות משה יש להם, לצד כוונותיהם הגלויות, הבאות לידי ביטוי בטענותיהם, גם טענות מסוות. הם סבורים כי אם נבחר אדם לתפקיד ציבורי כרוך הדבר בטובות הנאה. גם הם רוצים להנות מטובות הנאה אלה. מפני החשד הזה נופל משה על פניו ומשום כך חרה אפו. יש אמנם מנהיגים המשתררים על הבריות ומתנשאים, כרחבעם, אחאב והדומים להם, יש כהנים הנוטלים מן הקופה לטובת עצמם וקרוביהם, כמו בניו של עלי, אך אין זו מהות ההנהגה והכהונה. בניגוד לטוענים כי שלטון משחית מעצם היותו שלטון, מוכיחים גם משה גם שמואל כי אפשר להיות מנהיגים נקיי כפים. וכי הם נקיים מכל חשד ואפילו הוא רק נרמז בעקיפין.

גם משה בפרשה וגם שמואל בהפטרה, מבקשים מהקב"ה מעשה החורג מגדר הטבע כדי להוכיח דבריהם. זוהי הפעם היחידה שכל אחד מהם מבקש בקשה כזו. "ויאמר משה בזאת תדעון כי ה' שלחני, לעשות את כל המעשים האלה, כי לא מליבי… ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה ובלעה אותם ואת כל אשר להם, וירדו חיים שאולה, וידעתם כי ניאצו האנשים האלה את ה'". והקב"ה נענה לבקשת משה: ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם… הרושם שמותיר הדבר על העם הוא רב: "וכל ישראל אשר סביבותיהם נסו לקולם…" שמואל אומר לעם: "גם עתה התייצבו וראו את הדבר הגדול הזה אשר ה' עושה לעיניכם. הלו קציר חיטים היום, אקרא אל ה' וייתן קולות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני ה', לשאול לכם מלך." ה' נענה לבקשתו: "ויקרא שמואל אל ה' ויתן ה' קולות ומטר ביום ההוא", וגם כאן עושים הדברים רושם עז על העם: "ויירא כל העם מאד את ה' ואת שמואל."

הדברים הללו לקוחים מתוך דברי הרב ד"ר יהושוע רוזנברג. מה שחשבתי על דבריו הוא אם ניתן לספור רק שניים עד כה, משה ושמואל, הרי שהרוב הם באמת תאבי כוח, שלטון ובצע. חבל שזאת המציאות. אנו רואים גם כמה קשה הדבר למשה ושמואל להוכיח ניקיון כפיהם לעומת הרצון לקחת את השלטון לידיהם, כדי להנות ממנעמיו. יש לנו תמונה שבה עומד שוב הרצון לקבל על מנת לתת אל מול הרצון לקבל לעצמך בלבד. בסיפורים רבים בתנ"ך אנו רואים את המלחמה הזאת. אך תמיד השאלה חוזרת אלינו. למה אני רוצה בתפקיד כזה או אחר? כשאתמנה לתפקיד האם אהיה כמו משה ושמואל או כמו קורח ועדתו?האם אני רוצה בתפקיד מתוך תודעת שירות עמוקה וחזקה או אני רוצה להיות במקום של שליטה וכוח.

עניין אחר, את תפקיד המלך הגשמי קיבל שאול כך כתוב בתחילת ההפטרה "ועתה המלך מתהלך לפניכם …." סוף ההפטרה עוסקת במלכות הבורא אשר גם מלך בשר ודם תלוי בו ובמידת אמונתו בה'. יג וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם וְהִנֵּה נָתַן יְהוָה עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ.  יד אִם-תִּירְאוּ אֶת-יְהוָה וַעֲבַדְתֶּם אֹתוֹ וּשְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלוֹ וְלֹא תַמְרוּ אֶת-פִּי יְהוָה וִהְיִתֶם גַּם-אַתֶּם וְגַם-הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מָלַךְ עֲלֵיכֶם אַחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  טו וְאִם-לֹא תִשְׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה וּמְרִיתֶם אֶת-פִּי יְהוָה וְהָיְתָה יַד-יְהוָה בָּכֶם וּבַאֲבֹתֵיכֶם. עד כמה שלנו בני האדם מלך בשר ודם הוא הכל יכול. אומר שמואל תזכרו שמעליו יש את המלך האמיתי.

ולחיינו אנו. האם בעלי הוא המלך? האם המעסיק שלי הוא המלך? או ראש הממשלה? או שיש מעליהם מלך אחר אמיתי?

עברנו מזמן את פסח ומתקרבים לראש השנה . האם באמת בחרנו בחירות מכל מיני אנשים המנסים להיות מלכים/שולטים בחיינו? עלינו להגיע לראש השנה בוודאות שיש רק מלך אחד, הבורא, והוא רק רוצה בטובתי. את כל הנזקים כולל להמליך עלי את הבוס שלי, אני עושה וחבל.

שבת שלום צמרת

 *תוכנית לימוד חדשה באמצעות האינטרנט – לפרטים לחצו כאן

http://www.michael-center.com/?page_id=7585

 *לזמני השבת לחצו על הקישור המצורף

http://dat.gov.il/Pages/ShabathTimes.aspx

 

מרכז מיכאל – בית ללימודי יהדות ורוחניות – רחוב אחוזה 117 קומה ב' רעננה

054-6365057      ת.ד. 145 רעננה 4310101