מגזין אינטרנטי מספר 44   פרשת  במדבר  אייר תשע"ז

שלום לכל אוהבי/חברי מרכז מיכאל

תגובות (במייל חוזר) לדברים הנכתבים, יתקבלו בברכה.

                                                                                                         שבת שלום לכולם

פרשת במדבר

בפרשה זו מונים וסופרים את בני ישראל פעמים רבות, למדנו בספר הזוהר שהמטרה של הספירה היתה לחבר את בני ישראל לשורשם הרוחני, על מנת שהברכה תוכל להתגלות גם במימד הגשמי.

פרשת במדבר מופיעה לפני חג השבועות, חג מתן תורה, מכוון שהאדם צריך להרגיש כמו במידבר, שאין לו כלום לולא הבורא המעניק לו את כול צרכו, רך עם התחושה הזו אפשר באמת לקבל את התורה, וכמו שבלי מים במדבר אין חיים, חשוב לחוש שבלי התורה אין לי חיים, לכן התורה נקראת תורת חיים, רק אז עם התחושה הזו, נוכל לקבל את התורה באמת.

שבת שלום

הרב יחזקאל

הפטרה לפרשת במדבר

השבוע נתחיל בקריאת ספר במדבר, בפרשת במדבר.

פרשה זו עוסקת בעיקר בצורות מפקד שונות של עם ישראל, על כך יכתוב לנו המורה יחזקאל.

ההפטרה היא מתוך ספר הושע פרק ב', הנביא הושע משווה את ההליכה של עם במדבר לאישה מאורסת.

נבואת הושע (פרק א' פס' ב) מיוחדת מאוד, היא מתחילה במילים

"תְּחִלַּת דִּבֶּר-יְהוָה בְּהוֹשֵׁעַ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-הוֹשֵׁעַ לֵךְ קַח-לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי-זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי יְהוָה׃" הושע א, ב

לפי דברי הנבואה, עם ישראל נאף כלפי אלוקיו כאשר הוא עסק בעבודה זרה, ועתה הקב"ה רוצה להדגים זאת באמצעות חייו של הושע הנביא. ז"א התנהגותו של הושע מסמלת את התנהגות אלוקים והתנהגותה של אשתו הזונה (גומר) מסמלת את התנהגות עם ישראל, הדבר הראשון שרצה אלוקים להביע בפרק ב' הוא את נאמנותו.

בפרק ב' פסוק א' "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא-יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר-יֵאָמֵר לָהֶם לֹא-עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל-חָי׃"

הקב"ה הבטיח את ההבטחה הזאת קודם ליעקב "וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא-יִסָּפֵר מֵרֹב׃" בראשית כב, יג

הקב"ה הציל את עם ישראל מכל אויביו וגם הגשים את הבטחתו (וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם…וגומר), אבל למרות זאת עם ישראל לא הגיב על נאמנותו של אלוקים כהלכה, אלא פנה אל האלילים. התוצאה לכך הייתה הגלות. צ"ל שהושע ניבא במאה השמינית לפני הספירה, אבל יש לנבואתו משמעות רבה ביחס לגאולה הסופית וביאת המשיח. ההוכחה לכך מופיעה בפרק ג ולא נעסוק בכך.

גלות אדום הייתה הגלות הארוכה והקשה ביותר, אבל, יש להושע גם חדשות טובות לבשר, כי הקב"ה גילה לו,

"…וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר-יֵאָמֵר לָהֶם לֹא-עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל-חָי׃" שם ב, א

בפסוק הבא יש רמז לסוף הגלות

"ב וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי-יְהוּדָה וּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד וְעָלוּ מִן-הָאָרֶץ כִּי גָדוֹל יוֹם יִזְרְעֶאל׃

חשוב לציין שמוזכרים כאן "בְּנֵי-יְהוּדָה וּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו". עובדה זאת היא עוד הוכחה לכך שהושע מתנבא על הגאולה הסופית. פעמים רבות למדנו שהמשיח יבוא כדי לקבץ את נידחי עמו ישראל (תפילת שמונה עשרה). בפסוק הנ"ל יש גם רמז בולט למשיח "וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד".

אִמְרוּ לַאֲחֵיכֶם עַמִּי וְלַאֲחוֹתֵיכֶם רֻחָמָה׃"  שם ב, ג

בקטע הבא הנביא חוזר ומדבר על המצב הנוכחי (פסוקים ד-ח). כמו כן הוא מתנבא שבעתיד לבוא יבקש העם את האלוקים, אבל לא ימצא אותו מיד (פסוקים ט-טו), מפני שתקופת העונש תהיה ארוכה. אבל, בסופו של דבר, כמו שלמדנו מפסוק ג, האלוקים יכיר בעם ישראל שוב וירחם עליו (פסוקים טז-כה).

נבחן את הפסוקים הללו.

"וְרִדְּפָה אֶת-מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא-תַשִּׂיג אֹתָם וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא וְאָמְרָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל-אִישִׁי הָרִאשׁוֹן כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה׃" שם ב, ט

מהפסוק הנ"ל אנו למדים שלא מספיק שפלוני פונה לאלוקים, אבל גם חשובה הסיבה לכך. כלומר, שמסמלת את עם ישראל, "האישה" חפשה את בעלה הראשון רק משום שחשבה שלהיות איתו יהיה טוב יותר מלהישאר במצבה הנוכחי – לבדה, מובן שזו לא סיבה מוצדקת.

"טז לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר וְדִבַּרְתִּי עַל-לִבָּהּ׃" שם ב, טז

כתוב בפסוק טז שהקב"ה יפתה אותה ויוליך אותה למדבר. הביטוי הזה (וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר) משמעותי מאוד, המילה "מדבר" מופיעה פעמים רבות בתנ"ך כדי להזכיר לקורא את מ' שנה שבני ישראל היו במדבר. כמובן, מטרתם של מ' שנה הללו במדבר הייתה ללמד את בני ישראל איך לסמוך על הקב"ה ולציית לו. באותה צורה יביא הקב"ה שוב את עם ישראל למדבר באחרית הימים, כדי ללמד אותו את הלקח הנ"ל.

 כאשר עם ישראל יצטרך לסמוך על הקב"ה. כאשר העם יעשה כן, הקב"ה יברך אותו ויתן לו את הדברים הכי טובים.

"יז וְנָתַתִּי לָהּ אֶת-כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת-עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ-מִצְרָיִם׃" שם ב, יז המילה "כְּרָמֶיהָ" מביעה את הדברים הטובים ביותר. מפסוק טז הושע מגלה לקורא את השינוי שיתקיים ביחסים בין ה' לעם ישראל.

שאר הפסוק מספר לקורא שכל הדברים הרעים שעשו בני ישראל יימחקו, וכתוצאה מכך יציאת מצרים כאילו תקרה שוב. במילים אחרות, הקב"ה יחדש את הקשר שלו עם ישראל, ותהייה לו עוד הזדמנות לשרת אותו באופן נאמן.

לעתים קרובות המושג "גאולה" בתנ"ך נמשל למערכת נישואים. לפיכך, לא מפתיע שאנו קוראים בפסוק הבא,

"יח וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-יְהוָה תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא-תִקְרְאִי-לִי עוֹד בַּעְלִי׃" שם ב, יח

בפסוק הנ"ל יש גם משחק מילים, הקב"ה אסר את שימושה של המילה "בעל" בגלל קשרה לעבודה זרה, הנקודה הזאת גם נראית בפסוק הבא.

"יט וַהֲסִרֹתִי אֶת-שְׁמוֹת הַבְּעָלִים מִפִּיהָ וְלֹא-יִזָּכְרוּ עוֹד בִּשְׁמָם׃" שם ב, יט

"כא וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים׃ כב וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת-יְהוָה׃" הושע ב, כא-כב

בשני הפסוקים הללו מדובר בנישואים, מכיוון שהביטוי "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי" מופיע ג' פעמים. העובדה שהקב"ה אומר "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי" מראה לנו שרק הוא, יכול להקים את מערכת היחסים בינו לאנושות. אנו למדים שהברית הזאת תישאר לעולם ועד, כדי להראות שעם ישראל הוא עמו הנצחי. חשוב לציין שאף על פי שהאלוקים הקים את הברית בינו ובינינו, עלינו למלא את החלק שלנו בברית הזאת.

שבת שלום, צמרת

*תוכנית לימוד חדשה באמצעות האינטרנט – לפרטים לחצו כאן

http://www.michael-center.com/?page_id=7585

*לזמני השבת לחצו על הקישור המצורף

http://dat.gov.il/Pages/ShabathTimes.aspx

מרכז מיכאל – בית ללימודי יהדות ורוחניות – רחוב אחוזה 117 קומה ב' רעננה

054-6365057      ת.ד. 145 רעננה 4310101