מגזין אינטרנטי מספר 33   פרשת  יתרו  שבט תשע"ז

שלום לכל אוהבי/חברי מרכז מיכאל

תגובות (במייל חוזר) לדברים הנכתבים, יתקבלו בברכה.

                                                                                                         שבת שלום לכולם

פרשת יתרו

וישמע יתרו

הפרשה מתחילה במילים "וישמע יתרו את אשר עשה השם …"

מה היה מיוחד בכך שיתרו שמע? הרי כול העולם כולו חווה את קריעת ים סוף, כולם שמעו.

יתרו היה עובד עבודה-זרה הגבוה בדורו, כמו שנאמר "כומר לעבודה זרה", כוחו היה בכך שהפנים את מה ששמע ובפועל הוא הכניע את האגו שלו, השמיעה שינתה את כול תפיסת חייו, והוא מגיע ללמוד ממשה, הוא מגיע להתגייר!

בדרך כלל קשה לשנות אורח חיים, וככול שמעמד האדם גבוה יותר נעשה הדבר קשה יותר, ובכך התגברות יתרו על האגו נחשבה עוצמתית עד כדי כך שפרשה מיוחדת, פרשת עשרת הדברות נקראת על שמו.

יתרו זוכה גם שפסקה מיוחדת בתורה נוספה עקב העצה שנתן למשה, בדבר העזרה שמשה חייב לקבל, בהדרכת העם לדרכו הנכונה.

עשרת הדברות

מדוע הבורא חוזר ומצווה מצוות כגון לא תרצח ולא תגנוב וכו', מצוות שניתנו כבר לאדם הראשון וכן לנח.

פירושים שונים נתנו כתשובה לשאלה זו, אני מציע לראות את עשרת הדיברות כצינור להשפעת כוח ואנרגיה על מנת להצליח להתמודד עם היצר הרע של רצח גזל גילוי עריות וכדומה, ולא רק כפשט המקרא, כאיסור שניתן לבני האדם.

כאמור, בשבת זו מתגלה ברכה גדולה על מנת לעזור לנו בהתמודדות כנגד יצר הרע שלנו.

בברכת שבת שלום,

הרב יחזקאל נגר

הפטרת יתרו 

"ממלכת כוהנים וגוי קדוש"

במרכזה של פרשת השבוע מעמד הר סיני וקבלת התורה. הקב"ה שולח את משה לאמור לעם: "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש…". לקבלת התורה יש להתכונן. אי אפשר לשמוע דבר ה' באקראי. הקב"ה מצווה את משה: "רד אל העם וקדשתם היום ומחר". כדי לשמוע את דבר ה', על העם להיטהר ולהתקדש: "וכבסו שמלותם". "וירד משה מן ההר אל העם, ויקדש את העם ויכבסו שמלותם. ויאמר אל העם היו נכונים לשלושת ימים אל תגשו אל אשה". בלא טהרת הגוף והנפש אין אדם יכול לקלוט נכונה את התורה. לצד ההיטהרות וההתקדשות מצווים בני ישראל על ההגבלה: "והגבלת את העם סביב לאמר: השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו… "ויאמר ה' אל משה: רד העד בעם פו יהרסו אל ה' לראות ונפל ממנו רב." אסור לפרוץ אל מעבר למותר, לא לדרוש לראות את מה שאי אפשר לראות. להופעת הקב"ה מתלווים: "קולות וברקים וענן כבד על ההר, וקול שופר חזק מאד…" "והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש, ויעל עשנו כעשן הכבשן…". הטבע אף הוא מזדעזע מהופעת ה': "ויחרד כל ההר מאד." המעמד גורם לחרדה אצל העם: "ויחרד כל העם אשר במחנה". לאחר עשרת הדברים מתארת התורה: "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן, וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק. ויאמרו אל משה: דבר אתה עמנו ונשמעה, ואל ידבר עמנו אלקים, פן נמות. ויאמר משה אל העם: אל תיראו…" תחושת ההתרוממות והשגב מלווה בחרדה וביראה.

הפטרת השבוע היא מנבואת ישעיה. לפי כל המנהגים קוראים את פרק ו', שרבים סבורים שהוא תיאור הקדשתו של ישעיה לנביא. לפי מנהג האשכנזים מוסיפים קטעים מפרק ז' ומפרק ט'. בהפטרה, כמו בפרשה, התגלות השכינה. בפרשה: "וירד ה' על הר סיני", "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם". וישעיה אומר: "ואראה את ה' יושב על כסא, רם ונשא…" בפרשה מסופר: "ויחרד כל ההר מאד" וישעיה אומר: "וינועו אמות הסיפים מקול הקורא." בדומה להר סיני העשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש, אומר ישעיה: "והבית ימלא עשן". העם, השומע דבר ה', נחרד, מתרחק ואומר למשה: "דבר אתה עמנו ונשמעה, ואל ידבר עמנו אלוקים, פן נמות". והנביא אומר: "אוי לי כי נדמתי, כי איש טמא שפתים אנכי, ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב, כי את המלך ה' צבאות ראו עיני". כאשר פונה משה אל העם בהצעת ה' להיות לו ממלכת כוהנים וגוי קדוש עונה העם: "כל אשר דבר ה' נעשה", כאשר שומע הנביא את קול ה' אומר: "את מי אשלח ומי ילך לנו" משיב הנביא מיד: "הנני שלחני". לאחר שה' מדבר אל העם, מתרחק העם, עומד מרחוק ומבקש ממשה: "דבר אתה עמנו ונשמעה, ואל ידבר עמנו אלוקים, פן נמות", משה מנסה להסיר מן העם את החרדה ולהחזירו אל ההר. הוא פונה אליהם ואומר: "אל תיראו…" אך אינו מצליח בשכנועיו: "ויעמד העם מרחוק". כאשר עלו רצין מלך ארם ופקח בן רמליה למלחמה על אחז בן יותם ועל ממלכת יהודה "וינע לבבו ולבב עמו, כנוע עצי יער מפני רוח" הנביא מצווה לומר לו: "הישמר והשקט, אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה…" וגם כאן ללא הצלחה. המושג "קדושה" הוא מרכזי, הן בפרשה והן בהפטרה. לפני מעמד סיני מציע הקב"ה לעם: "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש…" ה' אומר אל משה: "לך אל העם וקדשתם היום ומחר" "וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם…" לאחר שעלה משה אל ההר עליו לרדת ולהעיד בעם: "וגם הכוהנים הניגשים אל ה' יתקדשו… בעת התגלות ה' לישעיה, קוראים השרפים: "קדוש, קדוש, קדוש, ה' צבאות…" ופרק ו' חותם: "זרע קדש מצבתה". מילים אלה הן גם חתימת ההפטרה למנהג הספרדים. הקדושה האמורה בה' מביעה את הרגשת האדם, שה' נשגב, נורא ובלתי ניתן להשגה שכלית. הקדושה לגבי אדם היא התרחקות מכל דבר רע. מן הכיעור ומן הדומה לו. הימנעות מכל מה שאינו רצוי לה'. ה' הציע שנהיה: "ממלכת כוהנים וגוי קדוש" והנביא אומר כי לאחר שירצה העם את עונשו יצמח מן השארית עם חדש, עם קדוש, "זרע קודש מצבתה".

שבת שלום, צמרת

*תוכנית לימוד חדשה באמצעות האינטרנט – לפרטים לחצו כאן

http://www.michael-center.com/?page_id=7585

 *לזמני השבת לחצו על הקישור המצורף

http://dat.gov.il/Pages/ShabathTimes.aspx

רשימת אירועים

*פרשת שבוע ומודעות רוחנית,  בכול יום שני   20:00-21:30

כדאי להזמין חברים חדשים

*קורס מבוא לקבלה-ביום שלישי 21/2/17 20:00

מרכז מיכאל – בית ללימודי יהדות ורוחניות – רחוב אחוזה 117 קומה ב' רעננה

054-6365057      ת.ד. 145 רעננה 4310101