מגזין אינטרנטי מספר 31   פרשת בא  שבט תשע"ז

שלום לכל אוהבי/חברי מרכז מיכאל

תגובות (במייל חוזר) לדברים הנכתבים, יתקבלו בברכה.

                                                                                                         שבת שלום לכולם

פרשת בא

שלום רב

פרשת בא מהווה את ריכוז כוח הקדושה המתגבר על כוחות הטומאה בשורשם. אך לפני שמפילים את כוחות הטומאה בני ישראל יצרו שדה אנרגטי של הגנה, ההגנה נוצרה באמצעות כתיבה בצמח האזוב ( זעתר) ודם, של האות ה'  על המשקוף ושתי המזוזות. בספר הזוהר עם פירוש הסולם לפרשת בא מוסבר שלעשה היה כאן חיבור של שלושת הכוחות ימין שמאל ואמצע, חסד גבורה ותפארת.

הדם היה תוצאה של קורבן, קורבן השה שהוא קורבן פסח-אנרגיה של דין, ודם של ברית המילה-אנרגיה של חסדים.

לאחר יצירת שדה הגנה מתגלה אור הבורא באופן המכה את כוחות הטומאה בזמן מכת בכורות.

לאור האמור לעיל, בשבת זו מתגלה מחדש כוח ההגנה והכוח לגבור על כוחות הטומאה, על אנרגיית מצריים, על אנרגיה של כישוף ועין הרע.

בברכת שבת שלום,

הרב יחזקאל נגר

הפטרת בא

"הובישה בת מצרים נתנה ביד עם צפון"

פרשת השבוע היא השיא של תיאור המכות שבאו על פרעה ועל מצרים. כל המכות המתוארות בפרשת וארא שקראנו בשבוע שעבר, ובפרשת בא, שאנו קוראים השבת, באות לא רק כדי להעניש את מצרים על שהרעה לעם ישראל, אלא בעיקר כדי לשבור את לב פרעה שהכריז: לא ידעתי את ה', מי ה' אשר אשמע בקולו? בפרשה הקודמת צוינה מטרת המכות: "למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ." "בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ." בפתיחה לפרשתנו אומר הקב"ה: כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו, למען שיתי אותותי אלה בקרבו ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה'". המכות הבאות על פרעה תלך מצרים ישפיעו גם על בני ישראל אשר דבקו בתרבות מצרים, והושפעו מן העבודה הזרה שלה. "וידעתם כי אני ה'", כלשון רש"י: "כך מידתו של הקב"ה מביא פורענות על האומות עובדי אלילים כדי שישמעו ישראל וייראו". בהודעה על מכת הבכורות אומר ה' אל משה: לא ישמע אליכם פרעה, למען רבות מופתי בארץ מצרים. על ידי המכות הגדולות הובא מלך מצרים להכרה בה'. הפטרת השבוע נבחרה מתוך נבואותיו של הנביא ירמיה על הגויים. הנביא מנבא על מצרים, שאליה נמלט חלק מהעם אחרי חורבן הארץ. כמו בתקופת שעבוד מצרים פוגעים המצרים ביהודה: בקרב מגידו הרגו המצרים את יאשיהו. אחר כך הגלה פרעה נכו את יהואחז, ולבסוף השתלט על ארץ יהודה במשך ארבע שנים, והטיל עליה מס כבד. בדומה להפטרת השבוע שעבר, מדובר על העונש שיעניש ה' את מצרים. מצרים תובס במלחמה ועמה ילך בגלות. הפעם, שלא כמו בפרשה, המכות אינן באות בדרך של נס. מעצמת הצפון, בבל, היא המשמשת כלי ביד ה' להכות במצרים. גם כאן משתמשים במונח מכה, אלא שהיא מכה בדרך הטבע: "לבוא נבוכדראצר מלך בבל להכות את ארץ מצרים." יתכן והנבואה מדברת על מסע נבוכדנצר למצרים, כעשרים שנה אחר חורבן בית ראשון, בשנת 567 לפני הספירה, מסע הנזכר במקורות חוץ מקראיים. דבר ה' ליחזקאל בשנת עשרים ושבע לגלות יהויכין, היא שנת 570, אף הוא נבואה על כיבוש מצרים בידי מלך בבל: "הנני נותן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים ונשא המונה ושלל שללה ובזז ביזה והייתה שכר לחילו." אלא שגם במלחמה בדרך הטבע ניכר הנס: "מדוע נסחף אבירך? לא עמד, כי ה' הדפו", וביציאת מצרים נאמר: "ה' ילחם לכם". בכל המלחמות הניצחונות והמפלות עלינו לראות את יד ה' העושה משפט בגויים הפוגעים בישראל, והמנהיג את דברי הימים. רבות הן דרכי ההענשה שביד ה'. בפרשת השבוע, כל המכות באות על המצרים בארצם. הם אינם הולכים בגלות. טבע ארצם משתנה, מעשי נסים נעשים על ידי משה ואהרון, שליחי ה'. בהפטרה שליחיו של ה' מגלים את עם מצרים. בעת הציווי על פסח מצרים שבפרשת השבוע, הודעה על מכת הבכורות: "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים, מאדם ועד בהמה ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים אני ה'". המכות לא באות על המצרים לבדם אלא על אלוהיהם. ובהפטרה: "אמר ה' צבאות אלוהי ישראל, הנני פוקד אל אמון מנא ועל פרעה ועל מצרים, ועל אלוהיה ועל מלכיה".

בעת ההתראה על מכת הארבה מעיזים עבדי פרעה ואומרים אליו: עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את ה' אלוהיהם, הטרם תדע כי אבדה מצרים? העם מכיר במה שמלכו עדיין אינו מכיר. ואף בהפטרה הכושלים הם האומרים איש אל רעהו: "קומה ונשובה אל עמנו ואל ארץ מולדתנו, מפני חרב היונה. קראו שם: פרעה מלך מצרים שאון, העביר המועד", החיילים מאשימים את פרעה עשה הרבה רעש, שאון מלחמה, אך אחר לצאת למלחמה ובכך גרם לתבוסה.

הנביא מסיים את נבואתו בנבואת חיזוק לישראל ובהבחנה בין העונש הבא על ישראל לבין העונש לעמים: "אתה אל תירא עבדי יעקב נאום ה' כי אתך אני, כי אעשה כלה בכל הגויים אשר הדחתיה שמה, ואותך לא אעשה כלה, ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך". ומבאר רד"ק: "ואתה אל תירא, שאינך כמותם, ואף על פי שהם ישבו בארצם, אחר גלותם, לא יהיו שלווים ושקטים, אלא סופם שיכלו מהיות גוי ולא ייזכר שמם, וישראל לא יסוף שמם וזכרם יעמוד כימי השמים על הארץ". וכך מבאר רש"י: "ונקה לא אנקך – לשון טיאוט והשמד וכן תרגמו יונתן לשון כליה". מצרים כלתה מן העולם.  עם ישראל חי וקיים.

שבת שלום, צמרת

*תוכנית לימוד חדשה באמצעות האינטרנט – לפרטים לחצו כאן

https://www.michael-center.com/?page_id=7585

*לזמני השבת לחצו על הקישור המצורף

 http://dat.gov.il/Pages/ShabathTimes.aspx

רשימת אירועים

  • פרשת שבוע ומודעות רוחנית,  בכול יום שני   20:00-21:30 

          כדאי להזמין חברים חדשים

 

  • הרצאת מבוא לקבלה – פרטים באתר

מרכז מיכאל – בית ללימודי יהדות ורוחניות – רחוב אחוזה 117 קומה ב' רעננה

054-6365057      ת.ד. 145 רעננה 4310101